חוק הותמ"ל הוארך ב 4.8.2021 במליאת הכנסת בארבע שנים נוספות מיום תחילתו.

רצ"ב נוסח הצעת חוק לקידום הבניה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה) (תיקון מס' 7) התשפ"א – 2021 שאושרה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת 4.8.2021.

בין השאר תיקוני החוק הוספת תכנית מועדפת לפיתוח מוטה תחבורה דהיינו 108 תחנות מטרו שיוקמו במרכזי הערים והמתחמים שסביבם עד 800 מטר מהתחנה.

מספר המתחמים שיאושרו במסלול לדיור לא יעלה על 18 בשנה הראשונה, ומהשנה השניה על 20.

מטרת המצגת:

1. הכרת הגוף הבינלאומי הקובע את עקרונות הקאופרציה (ica).
2. דיון בנוגע לעקרונות ואופן ההתאמה לישראל.
3. הצגת מחקר אמפירי.

האגף לאיגוד שיתופי, משרד הכלכלה

בראש סדר העדיפויות, במסגרת הדרישה לשינוי "משטר הנחלות", עומדת הדרישה לשינוי מיידי בהחלטות רשות מקרקעי, כך שניתן יהיה להשכיר בתי מגורים ומבנים לפל"ח שנבנו כדין.

לאחר פניות רבות שביצענו לבעלי התפקידים ברמ"י וכן לראש הממשלה לשעבר מר בנימין נתניהו, שר השיכון ושר האוצר, קיבלנו תשובות לאקוניות שלא הביאו לפעולות אופרטיבית או לשינוי בהחלטות או להקמת ועדה שתגיש מסקנות כלשהן בנושא ההשכרות.

שלחתי בימים אלה מכתבים לראש הממשלה מר נפתלי בנט, שר האוצר מר אביגדור ליברמן, שר החוץ  וראש הממשלה החליפי, מר יאיר לפיד, שר החקלאות ופיתוח הכפר, מר עודד פורר ושר הבינוי והשיכון מר זאב אלקין בדרישה להורות על שינוי מיידי במדיניות ההשכרה החלה על מושבים במגזר החקלאי.

בתגובה למכתבים שנשלחו לרמ"י בנושא ההשכרות רמ"י ממשיכה לטעון בתגובה, כי היא לא יכולה להעלות את הדרישה לתיקון ההחלטות בכל הקשור להשכרת בתי מגורים ומבנים לפל"ח, לאור העובדה כי דרישה זו מתנגשת עם ההחלטה שהתקבלה במועצת מקרקעי ישראל ביום 15.12.2020 לפיה תוקם ועדה שתבחן חלופות הכנסה במשק החקלאי המשפחתי. הבהרתי לרמ"י, כי טענה זו לא יכולה לעמוד בשלב זה לאור חלוף כשנתיים וחצי מהמועד שבו הוחלט לראשונה על הקמת ועדה שתבחן אפשרות של השכרת בתי מגורים (החלטה 1580) וכשמונה חודשים מאז ההחלטה האחרונה ולמרות זאת, דבר לא נעשה!

הפגיעה בזכות היסודית של בעלי נחלות להשכרת בתי מגורים ומבנים לפל"ח אחרי ששולמו על ידם דמי היוון מלאים עבור מבני הפל"ח, לא יכולה להמשיך ולהתקיים לאור העובדה שמדובר בפגיעה בזכות הקניין ובזכות לפרנסה בכבוד ועל כן יש להמשיך ולדרוש את תיקון המצב המשפטי לאלתר.

ב 22 ליולי 2021 ניתן פסק דין בערר שהוגש על ידי קיבוץ גזר, חברים ותיקים וחברים נקלטים לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כועדת ערר ביחס לשומות מס שבח ומס רכישה שהוצאו על ידי מנהל מיסוי מקרקעין רחובות במסגרת הליך הקליטה ושיוך דירות לחברים.

באותו מקרה קלט הקיבוץ לחברות 6 משפחות חברים חדשים וגבה מהם תשלום בסך של 200 אלף ש"ח עבור עבודות פיתוח ותשתיות. בנוסף החברים החדשים נדרשו לשלם סך של 300 אלף ש"ח כתשלום עבור החלק בהון האגודה. עוד נקבע בהסכם כי החברים החדשים הם אלה שמשלמים את מס השבח, ככל ויחול.

בנוסף, בסמוך לתקופה בה נקלטו החברים החדשים בוצע הליך שיוך ל – 10 משפחות ותיקות במסגרת ההחלטה על הליך השיוך לחברים הותיקים. השיוך בוצע הן למגרש מבונה והן למגרש פנוי.

מנהל מיסוי מקרקעין הוציא שומות מס בהם קבע כי שווי מכירה של  300 אלפי ש"ח כאשר הם מגולמים בשיעור המס של האגודה (כ – 390 אלפי ש"ח) מהווים תמורה בגין מכירה של זכות במקרקעין החייבת במס שבח ומס רכישה.

בתזכיר חוק שהוגש לאחרונה הוצעו שינויים מהותיים בסעיף 62 לפקודת מס הכנסה המשנים סדרי בראשית בעניין מיסוי אגודות שיתופיות וחבריהן.

לפי המצב הקיים מעל 70 שנים אגודה שיתופית חקלאית יכולה לבחור מדי שנה האם להיחשב כשותפות לצרכי מס או כחברה. ההחלטה מתבצעת לאחר תום השנה.

המטרה לפי דברי ההסבר לתיקון המוצע היא מניעת מעבר בין מבני מיסוי אשר יחולו על אגודה שיתופית חקלאית בהתאם בדומה להוראות שנקבעו לחברה משפחתית וחברת בית.

הצעת החוק קובעת כי אגודה שיתופית חקלאית חדשה תידרש לבצע את הבחירה בתוך 3 חודשים ממועד כינונה.

ביום 5.7.2021 פורסם נוהל עבודה חדש B37.08 בנושא "שימושים לא חקלאיים בקיבוץ (משולב/חברתי/נלווה/יחידות דיור להשכרה/ביתי)".

הנוהל קובע כללים להסדרת הפעילות הלא חקלאית בשטח המחנה בקיבוץ, לרבות הגדרת סוג השימוש, היקפו ואופן עריכת העסקה ומוסדר בפרק משנה 8.11 לקובץ החלטות המועצה.

תנאי להסדרת השימושים לפי הנוהל הוא הסדרה של כל השימושים הלא מוסדרים בקיבוץ או חתימה על מתווה הסדרה ותשלום דמי שימוש עבור תקופת העבר והעמדת ערבויות להסדרה.

המאמר נכתב בעקבות יום עיון בנושא אתגרים בניהול אגודה שיתופית שנערך בלשכת עורכי הדין בת"א, ביום  6.7.2021

כל חבר ותושב במרחב הכפרי משויך לרשות מוניציפלית מסוימת לה הוא משלם מיסים והיטלים על פי דין, ועל הרשות לספק תמורתם שירותים מוניציפליים לתושב.  

נכון להיום, לא קיימת הסדרה והגדרה לפרוט אותם השירותים שעל הרשות לספק והדבר נתון לשיקולה של הרשות.

ועדים מקומיים לא תמיד מסוגלים כלכלית לספק שירותים מסוימים לתושבים, ולפיכך נוצרים פערים אותם משלימים לעיתים האגודות השיתופיות החקלאיות אשר תומכות בוועד המקומי לצורך קידומם של שירותים אלו.

הליך העברת הבעלות בקרקע משמעו הינתקות מוחלטת מרשות מקרקעי ישראל (להלן – רמ"י) בכל המשתמע מכך. בין היתר, פטור מתשלומים כלשהם לרמ"י: דמי חכירה, דמי הסכמה, דמי היתר וכו'. זכות הבעלות הינה הזכות החזקה ביותר (מכוחה ניתן לבצע כל פעולה פיזית או משפטית בקרקע ללא צורך בהסכמת רמ"י).

על פי הוראות הרפורמה במקרקעי ישראל (פרק 5.1 בקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל) בבניית צמודת קרקע למטרת מגורים עד 3 דונמים באזורי עדיפות לאומית וקו עימות הקניית הבעלות היא ללא תשלום.

חקלאים רבים המחזיקים בשטחים או במבנים, מעוניינים להשתמש בהם למטרות שונות ובכך מתבצעות עבירות של שימוש חורג אשר עלולות לגרור אחריהן סנקציות פליליות וכלכליות, לפי חוק התכנון והבניה. בכתבה זו, יוסבר מהו שימוש חורג, האם ניתן בכלל לבצע שימוש חורג ובאילו תנאים וזאת על מנת למנוע סיכון מיותר עבורכם.

מהו שימוש חורג בקרקע חקלאי ?