בעת בקשה להעברת הזכויות במקרקעי המדינה מחוכר לחוכר מתנה רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י) את מתן הסכמתה בתשלום דמי הסכמה. בית המשפט העליון, במספר פסקי דין, הכיר בזכותה של הרשות לדרוש תמורה עבור הסכמתה להעברת החכירה בקרקע.

בעניין מכירת נחלה קיים ספק אם רמ"י זכאית לדרוש דמי הסכמה עבור חלקת המגורים מאחר והחלטת מועצת מקרקעי ישראל בעניין היוון זכויות חלקת המגורים מחייבת בגביית דמי רכישה (במקום דמי הסכמה) עבור חלקת המגורים.

לאחרונה אני מקבלת לא מעט פניות ממושבניקים במצוקה. הם הגישו בקשה למושב וקיבלו תשובה שלילית אשר לטעמם המניע לה הינו אישי.

דעו לכם כי החלטות אגודה ביחס לבקשות שלכם וכן התנהלות האגודה ככלל צריכות להתקבל ולהיות תחת מתחם סבירות. אגודה שמנמקת סירובה לבקשתכם בנימוקים שונים ואחרים ובהמשך הדרך משנה או מוצאת נימוקים נוספים אחרים יכול ולמעשה מבצעת ניסיון כושל לשכנע בצדקת עמדתה. דעו כי האגודה מחוייבת בראש ובראשונה לעקרונות השוויון והצדק, תוך שהיא פועלת כדין והחלטותיה אינן מקפחות את החקלאי.

עקב מצוקת הדיור ומתוך רצון לעודד בעלי דירות רבות למכור את נכסיהן חוקקה הכנסת בימים אלה חוק המטיל "מס ריבוי דירות" על מי שמחזיק יותר משתי דירות.

החוק עורר ויכוחים גדולים בציבור בטענה שהחוק לא יביא לתוצאה המצופה, קרי עידוד מכירת הדירות, אך החקיקה שעברה בימים אלה בכנסת מביאה להכבדה נוספת על האזרחים במיסוי מיותר המתווסף למיסים רבים המוטלים כבר עתה על אזרחי המדינה.

החוק קובע למעשה כי "חייב במס" הינו יחיד שהוא בעלים של מספר דירות מגורים ששיעור הבעלות שלו בהן עולה על 249%.

לאחרונה נכנסה לתוקפה החלטה 1504 המסדירה את אופן הקצאת מגרשים בהרחבות קהילתיות בקיבוצים ובמושבים. החלטה 1489 בוטלה.

בהחלטה החדשה מספר שינויים:ביטול תקופת הקפאה של 5 שנים, שינוי באופן קביעת שווי מגרשים, שינוי במשך תקופת הסכם הפיתוח ופיקוח על בניה מרוכזת.

כולנו רוצים להיות חלק מקהילה חזקה, קהילה פעילה שמצליחה לייצר רגעי כיף כמו גם יודעת לסייע ולתמוך ברגעים קשים. חלק מאיכות החיים במושב נובע מאיכות הקהילה שנוצרה בו. וקהילה זה כמו זוגיות – צריך כל הזמן לטפח, להשקות ולגדל, להשקיע משאבים – זמן וכסף, ורצוי יותר מאשר בשנה שעברה. ואכן, כסף מהווה מרכיב משמעותי בבניית קהילה ויצירתה לאורך זמן, כמו גם טיפוחה לאורך שנים.

מסקנת ביניים - אם חפצים אנחנו בישוב עם קהילה חזקה, קהילה פעילה עם עשייה רבה אנחנו צריכים לדאוג למקורות הכנסה עבורה, כאלו שידעו לספק משאבים שוטפים ומשמעותיים.

המקרה בו נתמקד ברשימה זו יכול לקרות בכל משפחה וגם "במשפחות הכי טובות".

אורן בן להורים בעלי זכויות בנחלה במרכז הארץ התחתן עם תמר עירונית מלידה. הזוג הצעיר התגורר מספר שנים בשכירות ולאחר לידת הילד השני, הם ביקשו לבחון מעבר לדירה מרווחת בכדי שיוכלו לגדל את משפחתם. בני הזוג יצאו למסע חיפושים בערים ובכפרים ולאחר מספר חודשים של ביקור בדירות הם הגיעו לסף ייאוש. דירת חמישה חדשים מגיעה לסך של שניים וחצי מיליון ₪ ומעלה במקומות האטרקטיביים בהם הם ביקשו להתגורר ובמקומות הפחות מועדפים עליהם מדובר על 1.7 – 2.2. מיליון ₪.

פיצויי פיטורים לעובד זר: הודעה בדבר סנקציות כנגד מעסיקי עובדים זרים בחקלאות שלפי הטענה לא שילמו לעובדיהם פיצויי פיטורים יצאה ב- 25.1.2017 תחת ידי ראש מינהל שירות למעסיקים ולעובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה שבמשרד הפנים.

ראש המינהל פעל מכח סמכותו המוקנות לו בחוק עובדים זרים. לפי החוק רשאי הממונה במשרד הפנים לשלול היתר להעסקת עו"ז למעסיק שלא קיים חובותיו כלפי העובדים הזרים שהוא מעסיק הגם שהמושג "חובות" הינו רחב היקף וכולל בין היתר זכויות סוציאליות שהמומחיות באשר להם הינה של משרד הכלכלה והתעשייה.

הסדר הנכון הוא כזה שעניין זכויות עובדים וחובות המעסיקים כלפיהם נתון לסמכותו של משרד הכלכלה והתעשייה (למעט עניינים מיוחדים הנתונים לסמכות משרד הפנים כגון מגורים הולמים וביטוח רפואי). והוא האמון על הטיפול בעניינים אלו והוא אכן עושה זאת בנמרצות ובהתלהבות יתרה.

לגבי סמכותו של משרד הפנים לאכוף הענקת זכויות סוציאליות לעובדים תעלה השאלה האם אלו הואצלו לו מטעם משרד הכלכלה? מדוע ולשם מה פולשת רשות האוכלוסין למגרש שהוא עיסוקו של משרד הכלכלה? האם לא די ברגולציה המופעלת באינטנסיביות על ידי משרד הכלכלה?

אלפי חקלאים בעלי נחלות אשר התיישבו בכל חלקי הארץ לפני שנות דור, עסקו בחקלאות כמקור פרנסתם. זאת לאור החלטות רשות מקרקעי ישראל, שהגבילה את העיסוק - וקבעה שחוכר של קרקע חקלאית נדרש לנצלה ולעבדה ברציפות ובקביעות למטרות לשמן הוחכרה הקרקע.

מאז החלטת מועצת מקרקעי ישראל, חלפו עשרות שנים במהלכן חלה מהפכה בעולם החקלאות, הסכמי סחר והפחתות מכסים, שינוי בסדרי עדיפות, הקטנת התמיכות הממשלתיות, חוסר כדאיות כלכלית בגידול, ופתיחת השוק המקומי לייבוא תוצרת חקלאית מחו"ל וצמצום שולי הרווח.

המצוקה הכלכלית של החקלאים בישראל, שהחלה בראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת, הביאה רבים מהם למצב בו הם נאלצו למצוא לעצמם מקורות לפרנסה חלופית. זאת באמצעות הקמתם של עסקים שאינם חקלאיים או קשורים לחקלאות - בסמוך לבית מגוריו של בעל הנחלה.

במקרים בהם קיימים יותר משלושה יורשים ניתן לבחון פתרון בהסכמה של חלוקת הזכויות בין היורשים במסגרת פיצול מגרשים ונחלה מפוצלת ופיצוי כספי של יתר היורשים וזאת כמובן גם במקרים בהם לא נותרה צוואה.

בכל מקרה חלוקת הזכויות תתבצע בהתאם לחוו"ד שמאי עדכנית למועד שבו אחרון ההורים הלך לבית עולמו, כאשר המטרה (ברוב המקרים) לבצע חלוקה שווה של הזכויות בנחלה בכסף או בשווה כסף בין היורשים.

בכל מקרה של חלוקת זכויות בין יורשים קיימות חבויות מס מעבר לסוגיות המשפטיות והמשפחתיות הסבוכות הקשורות בתהליך החלוקה וברשימה זו נבקש לעמוד על סוגיות מיוחדות בחלוקת זכויות בנחלה בין יורשים הטומנות בחובן מלכודות מס.