המטרה של תיקון 5 לתמ"א 35 שכותרתו "ישובים כפריים" היא, לתת מענה לגידול וצמיחה רב דורית בישובים הכפריים, תוך שמירה על ייחודם, במקביל לייעול השימוש בקרקע ושמירה על החקלאות והמרחב הפתוח תוך הבחנה בין אזורים והעצמת מרחב שיקול הדעת של מוסדות התכנון.

תיקון 5 מבקש להגדיר את כללי המסגרת לתכנון יישובים כפריים בראייה ארוכת טווח, בהתייחס לארבעה פרמטרים עיקריים: צפיפות, תמהיל יחידות הדיור, תוספת השטח לבינוי, דיור מוגן.

תיקון 5 נמצא בתהליך מתקדם ובהתאם להחלטה האחרונה שהתקבלה בדיון שהתקיים ביום 28.11.2023 בולנת"ע, המליצה הועדה למועצה הארצית להעביר את התוכנית להערות הוועדות המחוזיות. לאחר שהוועדות המחוזיות יעבירו את הערותיהן יתקיים דיון בהערות הוועדות המחוזיות ולאחר מכן תעודכן התוכנית בהתאם ותעבור לאישור הממשלה.

בהתאם לאבני הדרך המשוערות שפורסמו בחודש יולי 2022 כאשר החלו לעבוד על התוכנית, הצפי היה כי התוכנית תאושר עד חודש יולי 2023. לפיכך ובהתאם להתקדמות העבודה ובהתאם לבדיקה שביצעתי במינהל התכנון, הצפי הוא כי התוכנית תאושר במהלך שנת 2024.

תיקון 5 משנה באופן מהותי את כל מה שידענו עד היום על תכנון המרחב הכפרי בכלל ועל תכנון ובניה בנחלות, משקי עזר ומגרשים מקצועיים, בפרט. לפיכך, קיימת חשיבות עליונה כי בעלי הנכסים במושבים יכירו היטב את הוראות התוכנית, שכן השינויים שהתוכנית תביא איתה ישפיעו על התכנון של המשק החקלאי המשפחתי, משקי עזר ומגרשים מקצועיים, בכל ההיבטים והמשימה שלנו היא לתכנן את העתיד של "המשק המשפחתי" בהתייחס למעבר הבין דורי והרצון לשמר את הפוטנציאל לדורי דורות.

כידוע מאז פרוץ המלחמה, אנו פונים לרמ"י, לשרים, חברי כנסת, בעלי תפקידים ולכל מקום אפשרי, על מנת לקדם את הנושא של אכלוס המפונים במבנים בנחלות. למרבה הצער ברמ"י יש "קונספציה" שגויה מיסודה לפיה, הדרישה שלנו לקבל את הוראת השעה, היא ניצול של חלון הזדמנויות על מנת לאשר חריגות בניה ושימושים חורגים במבנים בנחלות.   

תפיסת העולם של רמ"י שכלל לא מפתיעה אותנו והאטימות מצד רמ"י לצרכי המושבים עימה אנו "חיים" מזה עשרות שנים - גורמת בשעה זו לנזקים ממשיים למשפחות המפונים שפונות לבעלי נחלות בבקשה למציאת פתרון מגורים לתקופה ארוכה - פתרון שלא ניתן לקבל בחדר במלון ולמרבה הצער בעלי הנחלות נאלצים לסרב בגלל פחד ממשי מקנסות שיוטלו עליהם על ידי רמ"י.   

משרד פנים פרסם תזכיר לחוק התכנון והבניה (תיקון מס'...) והוראת שעה, התשפ"ד – 2023 והזמין את הציבור להעביר התייחסות.

מטרת התיקון לחוק היא לתת מענה מהיר ויעיל, למפונים שפונו מבתיהם, כך שניתן יהיה להקים עבורם יחידות דיור ומבני ציבור, בפטור מתכנית ומהיתר. כך הוצע כהוראת שעה למשך שנה, לתקן את חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 ולהסמיך את שר הפנים ליתן צו עבור הקמת מבנים בפטור מתכנית ומהיתר. מדובר בעבודות שיבוצעו על ידי המדינה או מי שהוסמך על ידה.

ביום 7.6.2022 פרסמה מועצה אזורית עמק חפר החלטה לפיה ניתן יהא להגיש תכנית מפורטת נקודתית לתוספת יחידה שלישית בנחלה בטרם אושרה תכנית מושבית ליחידה שלישית.

העיקרון הוא שבעל נחלה יכול להגיש תכנית נקודתית לתוספת יחידה שלישית בחלקת המגורים בנחלה, כאשר המגבלה היא עד עשר תוכניות בכל מושב.

מצורף מסמך מטעם מינהל התכנון המופנה למועצות אזוריות שבו מפורטים הכללים להגשת תכנית נקודתית ליחידה שלישית וכן נספחים לפיהם יש להגיש את התוכנית וכן פירוט דרך החישוב לניצול יחידות במושב.

נזכיר, כי בהתאם לתיקון 5 לתמ"א 35 שנמצא בתהליך עבודה, יבוצע מעבר מחישוב יחידות דיור לפי לוח 2 לתמ"א 35, לחישוב צפיפות וסיווג בהתאם לגודל כל יישוב, כאשר יישוב כפרי מוגדר כיישוב עד 5,000 נפש, לרבות אפשרות מעבר להגדרת "יישוב במרקם עירוני" על כל המשתמע מכך. תיקון 5 נמצא בשלבי עבודה ונוכח מצב המלחמה בהתאם לבירור שערכתי ייגרמו עיכובים באישור התוכנית.

ביום 23.10.2023 פרסמה הועדה המקומית לתכנון ובניה עמק חפר מסמך מדיניות בעניין תוספת יחידה שלישית בתוכנית נקודתית במטרה להודיע לציבור באילו מושבים הוגשו תוכניות נקודתיות לתוספת יחידה שלישית ובאילו מושבים המכסה מולאה ולא ניתן יהא להגיש תוכניות נוספות. מקריאת המסמך המצורף לעדכון זה ניתן לראות, כי במושב בית יצחק המכסה מולאה ובשני מושבים נוספים הוגשו שבע תוכניות ובאחרים הוגשו מספר נמוך של תוכניות וברבים כלל לא הוגשו תוכניות ליחידה שלישית.

נבהיר בעניין זה, כי ההחלטה של מועצה אזורית עמק חפר היא ייחודית ומקנה אפשרות לבצע תהליך פרטני לאישור יחידה שלישית, במקום להמתין לאישור תכנית כוללנית למושב, הליך שאורך זמן רב. היתרון המרכזי באפשרות שקיימת במועצה אזורית עמק חפר להגיש תכנית ליחידה שלישית באופן פרטני ובכך לקדם את ההליך הוא, ההיבט הכלכלי שכרוך בבניית יחידה שלישית ובפיצול המגרש עליו בנויה היחידה השלישית.

רשות מקרקעי ישראל פרסמה היום (31.10.23) באתר סדר יום לישיבת מועצת מקרקעי ישראל הקרובה שמועדה עדיין לא נקבע. על סדר היום הצעה לתיקון סעיף 9.24 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל "חרבות ברזל" - (הוראת שעה) שקובעת הוראות מקילות ביחס ליישובי "קו עימות" וכפי שיוסבר להלן.

תוקף הוראות השעה הוא לשלוש שנים ועד ליום 31.12.2026.

הוראות השעה נועדו על מנת לתת כלים לחיזוק יישובי קו העימות (צפון ודרום) במטרה לשמר את ההתיישבות בראיה ארוכת טווח וכן להגדיל את שיעור האוכלוסייה בני המקום וכן לתת לאגודות ולמועצות האזוריות כלים להגדלת מכסת התעסוקה, הקמת מיזמים וכו'.

נבהיר שוב - ההוראות מתייחסות ליישובי קו עימות בלבד!

בשלב זה לא נכללת בסדר היום הבקשה שהגשנו לרמ"י ולשר הבינוי והשיכון לאפשר שימוש במבנים קיימים ובמבנים ניידים עבור מפונים נוכח מצב המלחמה. אבהיר, כי הבקשות נמסרו למנהל רמ"י ולשר אך עדיין אין החלטה בנושא ואני קורא מכאן לכל מי שיש לו יכולת להעלות את הנושא לסדר היום בכל פורום ובכל אמצעי תקשורת שיעשה זאת בעדיפות ראשונה על מנת שהדרישה תהיה חלק מסדר היום של ישיבת המועצה הקרובה.

רמ"י פרסמה אתמול החלטות הנהלה לימי המלחמה שרלוונטיות לבעלי נכסים במגזר החקלאי, נביא להלן את עיקרי ההחלטות

עו״ד אביגדור לייבוביץ פנה לעו"ד יעקב קוינט, מנכ״ל רשות מקרקעי ישראל, בשם בעלי נחלות במושבי עובדים בבקשה לתת מענה בהול ומיידי למצוקת הדיור האדירה שנוצרה נוכח פינוי מאות משפחות מיישובים באזור "עוטף עזה" ובאזור הצפון במהלך מלחמת "חרבות ברזל".

במכתבו מציין עו״ד לייבוביץ כי בעלי נחלות רבים מקבלים פניות מהמפונים בבקשה לסייע בשעה קשה זו ולשכן אותם במבנים שבנויים בנחלות, אך איסור השימוש במבנים שקיים בהחלטות רמ"י מהווה מחסום כלפי בעלי הנחלות לסייע למשפחות המפונים וכי איסור ההשכרה שקיים כיום בהתאם להחלטות רמ"י, פוגע בזכויות יסודיות של בעלי הנחלות שהוקנו בחוק יסוד כבוד האדום וחרותו ובחוק יסוד חופש העיסוק.

לאור המציאות הבלתי אפשרית שנכפתה על מדינת ישראל והזוועות אותן חוו יישובים בעוטף עזה, מבקש עו״ד לייבוביץ לעשות ולקבל החלטה מיידית שתהווה בשלב ראשון "הוראת שעה" שתאפשר שימוש במבנים ללא הגבלה על מנת לשכן מפונים מעוטף עזה ומאזור הצפון. כמו כן, מתבקש מנכ״ל הרשות לאפשר "פיצול דירה קיימת לדירה אחת נוספת" עבור בעלי נכסים במושבי עובדים ולבטל את חובת התגוררות של בעל הנחלה בנחלה.

המכתב מצורף.

במסגרת המאבקים מול רמ"י במטרה לשנות גזירות שנגזרו על המגזר הכפרי במהלך עשרות שנים עוד מקום המדינה - הוגשו ההליכים שתוארו לעיל ורבים נוספים. מצאנו כי לעיתים הרשות תעדיף לקבל "פסק דין" מאשר לקבוע נוהל מיטיב שיש לו השלכות רוחביות והשפעות תקציביות.

בתי המשפט שדנים בתביעות שהוגשו כנגד רמ"י לא פעם העבירו ביקורת על ההתנהלות של רמ"י ובייחוד בכל הקשור לעיכובים ולסבך הבירוקרטיה בהתנהלות מול החוכרים.

ביום 3.9.2023 ניתן פסק דין בבית משפט השלום בבית שמש על ידי כבוד השופט אופיר יחזקאל שקבע כי רמ"י התרשלה בתהליך הוצאת שומה לדמי היוון לבעל זכויות במגרש מקצועי במושב גבעת ישעיהו וחייב את רמ"י לשלם לחוכר הפרשי דמי חכירה, הפרש מס רכישה, החזר הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 350,000 ₪ (מעוגל).

ת"א 26895-11-17 דורון בן דוד נ' רשות מקרקעי ישראל ירושלים (שלום בית שמש):

ראש השנה בפתח ונושאים רבים וחשובים עומדים על סדר היום של המגזר הכפרי שחלקם יובאו לידי הכרעה בשנת תשפ"ד הבאה עלינו לטובה.

מזה כשלוש שנים אנו פונים לרשות מקרקעי ישראל בשם ארגונים המייצגים את המשפחות השכולות בדרישה להשיב על כנו את הפטור שניתן למשפחות שכולות בדמי הסכמה לפי החלטה 534 של מועצת מקרקעי ישראל.

בהתאם לתוספת השניה להחלטה 534 שכותרתה "הנחיות למתן פטורים מדמי הסכמה", ניתן פטור למשפחות שכולות מתשלום דמי הסכמה בעת מכירת נחלה.