תקנוניהם של מושבים כוללים מנגנון ליישוב סכסוכים בין חבר האגודה לאגודה, ולעיתים גם בין החברים לבין עצמם. ברובם המוחלט של המקרים קובע התקנון כי הסכסוכים יוכרעו בהליך בוררות. במסגרת הליכים אלו, עולה לעיתים קרובות שאלת סמכותו של הבורר לדון בסוגיה מסויימת או אפילו בהליך כולו. ואכן, חוק הבוררות קובע כי בית משפט רשאי לבטל פסק בוררות כאשר "הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות".

פסק דין שניתן לאחרונה (27.6.18) בבית המשפט העליון אשר דן בשאלה האם במסגרת תביעה נזיקית שהגיש חבר אגודה (להלן: "החבר") נגד האגודה, מוסמך בורר לפרש צוואה שהאגודה אינה צד לה, ואשר הזוכים על פיה, בני משפחתו של אותו חבר, חלוקים ביניהם על פרשנותה.

נוכח חשיבותו של פסק הדין, לעניין סמכויותיו של הבורר, ראיתי לנכון לסקור את עיקריו בפניכם.

רע"א 3821/18 כפר ידידה מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' עצמון מלצר (פורסם בנבו, 27.06.2018)

בית המשפט המחוזי ביושבו כבית משפט לעניינים מנהליים קיבל את מרבית הטענות שהוגשו בעתירות כנגד התכנית שאישורה היה מביא לחיסול מרבית שטחי החקלאות של אגודת כפר אז"ר.

כבוד השופט חגי ברנר, סגן נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב פותח את פסק הדין בהלכה שבית המשפט אינו יושב כרשות תכנון עליונה שכן זו הופקדה בידיהם של גופי תכנון שונים ומתערב רק במקרים המחייבים זאת. עם זאת בית המשפט קובע שאין להתעלם מדברים נוקבים שהשמיע בית המשפט העליון בעתירה שהגישה הועדה המקומית לתכנון ובניה בפ"ת נגד ועדת השרים לענייני דיור ושם אמר בית המשפט בעניין הועדה הארצית לתכנון ובניה של מתחמים מועדפים (להלן: "הותמ"ל)  את הדברים הנוקבים הבאים:

"החוק, כשמו כן הוא, נועד לקצר עד מאוד את לוחות הזמנים של התכנון, אך ההיסטוריה (ויש שיאמרו היסטריה) הנוגעת למשברי דיור קודמים ולחוקים דומים בעבר מלמדת כי לצד המהירות וקיצור ההליכים יש להישמר מפני פרויקטים שעלולים להתברר כבכייה לדורות.  דווקא בשל חשיבותו ותכליתו של החוק והכלים "הכבדים" שהעניק המחוקק ליישומו וביצועו, נוכח הרכב הצוות המייעץ (סעיף3(ד) לחוק), נוכח הרכב הועדה הארצית לתכנון ובניה של מתחמים מועדפים לדיור (סעיף 5 לחוק), ונוכח הרכב ועדת המשנה להתנגדויות (סעיף 6 לחוק) שלכולם יש רוב מובהק ומוחלט של נציגי הממשלה- בהינתן כל אלה, ניתן להבין את חשש העותרות כי מספר יחידות הדיור שנקבע בהכרזת קבינט הדיור הוא נתון קשוח שהתכנון העתידי והמפורט ייעשה בכפוף אליו. בהיבט זה יש להכרזה משמעות גורלית, פשוטו כמשמעו, להתפתחותם ולצביונם של ישובים ושל אזורים רבים ברחבי הארץ"

בית המשפט קובע כי הותמ"ל חרגה מסמכותה כאשר אישרה בתכנית שטחי ציבור ותעסוקה שלא נועדו לשרת רק את צרכני יחידות הדיור הנכללות בתכנית.

עת"מ (ת״א) 676571117 כפר אזר מושב עובדי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' הועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמי מועדפי לדיור ואח', פס״ד מיום 09/08/2018

אנו שמחים לבשר כי לאחר חבלי לידה קשים וארוכים אושרה עסקה ראשונה בין רמ"י לבין קיבוץ רעים לגבי יישום חלופת האגודה.

כזכור, וכפי שפרטנו בעבר, "חלופת האגודה" (כיום החלטה 1524) הינה אחת מהחלופות אשר מאפשרת לבצע שיוך דירות לחברי הקיבוץ וזאת באמצעות הענקת חכירה משנה ע"י הקיבוץ לחבריו.

חברי קיבוץ משמרות תובעים את הקיבוץ בעקבות החלטות אסיפת הקיבוץ במסגרתה ניתנו לקבוצה של 11 חברים חדשים זכויות שיוך דירות בתנאים השמורים לחברים וותיקים בלבד.

ת"א 49962-12-15 (חיפה) פלטין נ' קיבוץ משמרות ואח', פס״ד מיום 13/07/2018

תביעתו של בן אשר הוריו היו בעלי נחלה חקלאית במושב ונפטרו כנגד רעייתו השנייה של אביו אשר רשומה מול הגורמים המיישבים כזכאית לזכויות באותה נחלה לאחר פטירת האב. הבן מבקש סעד הצהרתי לפיו קיימות לו זכויות בנחלה כבן ממשיך מכוח הסכם פנים משפחתי ומכוח צוואת האב.

תמ"ש (משפחה) (ירושלים) 2991-01-14 – י' ח' נ' א' נ' ח' ואח' ואח', פס״ד מיום 15/03/2018

ההפרשה לפנסיה לעובדים הזרים בחקלאות הינה סוגיה לא פתורה. מחד הדין מחייב הפרשה לטובת פנסיה לכל עובד בחקלאות ובכלל זה לעובדים הזרים. לשון החוק⁽¹⁾ מחייב הפרשה לקופה מוגדרת שזהו ייעודה. מאידך, בפועל אין קופה כזו. דוחות ביקורות הנערכות אצל חקלאים מטעם משרד העבודה מפיקות התראות לחקלאים ואיום בעיצומים כספיים. בית הדין הארצי הורה הלכה לפיה בצאת העובד את הארץ, יש לשלם את הסכום שהיה מופרש עבורו אילו קיימת היתה קופה גמל לעו"ז.

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור שהגיש מושב נווה אטי"ב באמצעות משרד עו"ד איתן מימוני ושות', בו ערער המושב על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי אשר הכיר בתושבים שאינם חברים במושב כזכאים להקצאת נחלה חקלאית.

ע"א 2189/16 – נווה אטי"ב כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ' שריקי ואח', פס״ד מיום 30/07/2018

תושבים במושב אחיהוד שאינם חברים במושב ובהרחבה הקהילתית עותרים לקבלת צו מניעה זמני שימנע מהמושב לבצע הקצאה של מגרשים בהרחבה נוספת בטענה כי המושב העביר החלטות מפלות אשר מונעות מהם לרכוש גם מגרשים בהרחבה החדשה.

ה"פ (חיפה) 64805-09-17 – דמתי ואח' נ' אחיהוד מושב עובדים ואח', פס״ד מיום 01/07/2018

בית המשפט העליון⁽¹⁾ דחה ערעורה של חברת בנייה ושל מנהלה על הרשעתם ועל הקנס שהוטל עליהם בגין אי מתן מגורים הולמים לעובדים זרים. העניין הובא לפתחו ב"גלגול שלישי".

בית המשפט קבע כי בנסיבות המקרה אין מקום לדיון בערעור, יחד עם זאת קבע שהגשת כתב אישום חלף הטלת קנס מנהלי סבירה בנסיבות המקרה.