מושבים, כמו גם חברי מושב, השכילו להבין כי הוראות חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ"ז-1967, אינם בבחינת אות מתה וכי עברו חלפו הזמנים בהם ניתן היה להתעלם מהמתחייב על פי החוק. בקצרה, החוק קובע, בין היתר, מהי "קרקע חקלאית". סעיף 1 לחוק קובע כי "קרקע חקלאית" הינה "קרקע שנועדה לשמש לייצור תוצרת חקלאית, לגידול פרחים, למשתלה, לגידול בעלי חיים או להחזקתם או למרעה להם, או להחזקת ציוד חקלאי או מלאי חקלאי". בתוספת הראשונה לחוק נקבעו מספר שימושים בקרקע אשר ייחשבו כ"שימוש חורג". בסעיף 2 לחוק ההתיישבות נאסר שימוש חורג בקרקע ללא היתר מאת שר החקלאות או מי שהשר הסמיכו לכך.

רשות מקרקעי ישראל הכירה ברבות השנים החריגים המתירים שימושים לא חקלאיים בנחלה, בכפוף לתנאים ומגבלות שנקבעו.

המדובר בערעור כנגד החלטת ביהמ"ש השלום לעכב את הליכי התביעה בשל תניית בוררות הקבועה בהסכמים בין הצדדים.

רע"א (ת״א) 10429-01-16 אביקסיס ואח' נ' תרום מושב עובדים של הפועל המזרחי, פס״ד מיום 06/10/16

המדובר בעתירה של מזכיר מושב ינון לשעבר, כנגד החלטות עוזר רשם האגודות השיתופיות בהליך הפירוק של המושב ינון.

בג"ץ 5945/14 יונתן זאנדני נ' רשם האגודות השיתופיות, פס״ד מיום 16/11/16

בפסק דין תקדימי מיום 15.12.2016 קבע בית המשפט העליון כי הועדות המקומיות אינן רשאיות לדרוש מיזמי תכנית להפקיד כתב שיפוי אשר מעביר ליזם את נטל תשלום פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה (ע"א 5958/15 פרחי ביקל בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון, בהרכב כבוד השופטים: י' דנציגר, נ' הנדל וע' ברון).

סעיף 197 לחוק התכנון והבניה (להלן: "החוק") קובע את הזכות לפיצוי בגין פגיעה במקרקעין עקב תכנית. לפי סעיף זה, מקום שקרקע שחלה עליה תכנית או שהיא גובלת עם תחומה נפגעה כתוצאה ממנה, רשאי בעל הזכויות בקרקע להגיש תביעה לפיצויים מהוועדה המקומית בגין הפגיעה (ירידת ערך הקרקע).

נוצלה כאן הזדמנות-פז להכריע ביחס לתוקף "כתבי שיפוי" הנהוגים בעולם התכנון, כתנאי לקידום תכניות מתאר לשינויי יעוד המשביחים כלכלית נכסי מקרקעין, לקראת תביעות פיצויים של מי שייפגעו מאותה תכנית.

פה-אחד פסקו כב' השופטים דנציגר, הנדל וברון, כי זהו נוהג בלתי-חוקי החורג מהחוק המסמיך את הועדות המקומיות הוא חוק התכנון והבניה, בלתי-חוקתי בהיותו סותר את חוק-יסוד: תקציב המדינה, ומפר את חובתן המוחלטת של הועדות לפצות בעצמן נפגעים מתכניות חדשות.

תוך כך, הורחב המושג "מס, היטל או תשלום חובה" גם על החיוב העתידי הנכלל בכתבי השיפוי, עוד בטרם שילם יזם התכנית תשלום שיפוי כלשהו. מדובר ברעידת אדמה בעולם התכנון, וימים יגידו מה יהיו השלכותיה.

ע"א  5958/15 פרחי ביקל בע"מ נ׳ הועדה המקומית לתכנון ולבניה - ראשון לציון ואח׳, פס״ד מיום 15/12/2016

קרקע שהופקעה מידי בעלת הזכויות, פוצתה לפי אמדן של רמ"י. הנפגעת חתמה על חוזה עם רמ"י בהתאם, ואז קמה ותבעה השלמת הפיצויים לפי חוו"ד שמאית מטעמה.

שתי הערכאות קיבלו את טענותיה. פסק-הדין עוסק בכמה סוגיות מרתקות, אך אדגיש כאן את העובדה כי רמ"י לא הדפה את התביעה הכספית רק מפני שהתובעת כבר חתמה על חוזה וקיבלה פיצוי.

נוסח החוזה אינו מצוטט, אך סביר להניח כי נכלל בו סעיף "מיצוי טענות" מצד התובעת.

ובכל זאת, התביעה התנהלה, וגם זיכתה את התובעת בפיצוי נוסף מידי רמ"י.

ראוי ללמוד ממקרה זה, כי חוזי רמ"י אינם סוף פסוק, ואזרח שנפגע יזכה לסעד שיפוטי.

ע''א 7060/14מדינת ישראל - מנהל מקרקעי ישראל  נ׳ סמיח סאלח דבאח ואח׳, פס״ד מיום 6.12.16

המדובר בתביעה של תושב מושב כפר יובל כנגד המועצה האזורית מבואות החרמון, בטענה כי נגבה ממנו ארנונה בשיעור גבוה מזה שהיה צריך לשלם.

ת"ק (ק״ש) 49408-01-16  אוחנה נ' אזורית מבואות החרמון, פס״ד מיום 15/11/16

המדובר בתביעה של חברת שיווק, התובעת את מושב משואות יצחק על עמלות שלא שולמו לה בסך 1,000,000 ₪ בגין עסקאות לשיווק מזון ארוז לבקר ולצאן המיוצאות ע"י המושב לירדן.

ת"א 38835-03-12 לחיאני שיווק ומסחר נ' משואות יצחק מושב שיתופי, פס״ד מיום 18/11/16

קיבוצים ומושבים רבים הקימו, כחלק מההרחבה הקהילתית שלהם, אגודה להתיישבות קהילתית אליהן צורפו כל בעלי הזכויות בישוב. האגודות הללו גובות מיסי אגודה מהחברים, ומעניקות לכלל תושבי הישוב שירותים שהם בעלי אופי מוניציפאלי. האגודה פועלת במקביל לקיומו של הוועד המקומי שהינו רשות מקומית הפועלת על פי דין.

בשנים האחרונות קרו מקרים בהם תושבי הרחבות הודיעו שהם מפסיקים את החברות שלהם באגודה הקהילתית, והפסיקו במקביל לשלם מיסי אגודה.

תא (נצ') 5719-09-14 גולן נסים משעלי ואח' נ' קיבוץ שריד אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח'