פסקי דין

התובעת הגישה תביעה למתן סעד הצהרתי לפיו חוזה החכירה בין הצדדים הוארך לתקופה של 99 שנים החל מיום 1.3.2037 וללא כל תנאי נוסף. לחלופין תביעה לצו עשה המורה לנתבעת להאריך את חוזה החכירה בהתאם לאמור לעיל.

לטענת התובעת רמ"י לא רשאית לשנות את ההסכם באופן חד צדדי ובניגוד להסכמות וזאת בהיותה צד להסכם תקף ומחייב; קל וחומר בהינתן רשות שלטונית.

רמ"י טענה מנגד כי סעיפי ההסכם אשר הוספתם מתבקשת אינם "תנאי נוסף", לא משנים מהמערך ההסכמי בין הצדדים, אלא הבהרה המתחייבת בהתאם להחלטות רשות מקרקעי ישראל ובהתאם לחובתה של רמ"י כרשות ציבורית.

ת"א(ת״א) 61072-02-22 ב.ו.ב מדף 35 בע"מ נ' מדינת ישראל, פס״ד מיום 06/06/23

סאגה בת חמש שנים וחצי הסתיימה בניצחון...

חוק "תובענות ייצוגיות"[1] חוקק במטרה להרתיע מי שנוקט בקיפוח "שולי" ו"זניח" ולהגן על צרכן שנפגע במידה אשר כשלעצמה אינה מצדיקה הגשת תביעה בבית משפט.

הפרקטיקה שנקבעה בחוק היא שאחד/ים מגיש/ים תביעה שבה מיוצגת קבוצת אנשים גדולה יותר להם עילת תביעה משותפת ויחד הצבר הנזק/העוול הופך משמעותי.

התהליך המשפטי הוא כזה שתחילה מבוקש מבית המשפט לאשר את התביעה כייצוגית, אם אישר בית המשפט שהתביעה אכן עומדת בתנאים של תביעה ייצוגית, לאחר שנחשף לטיעונים, או אז יתקיים הדיון לגופו ובסופו אם מתקבלת התביעה נפסק סכום פיצוי לטובת יחידי הקבוצה, פיצוי נוסף לתובע הייצוגי כמו כן פוסק בית המשפט את שכר טרחתו של ב"כ התובע הייצוגי.

 

קיבוץ איילת השחר (להלן: "התובע" או "הקיבוץ") הגיש תביעה כנגד חברת הקיבוץ (להלן: "הנתבעת"), לקבלת סעד הצהרתי שימנע מהנתבעת מלבצע עבודות בניה בכלל והקמת מעלית בפרט במקרקעי הקיבוץ, ללא אישורו.

ת"א (שלום)(צפת) 25376-10-20 קיבוץ איילת השחר אגודה שיתופית נ' אונה, פס״ד מיום 22/04/23

 

 

עתירה מנהלית שעניינה זכות ייזום, לפי הסכם השבה של מקרקעין בין הצדדים שנחתם בשנת 2019, בנוגע למתחם מקרקעין שהיו מוחכרים לשם הפעלת בית הספר החקלאי "כנות".

עת"מ (ב״שׁ) 48797-09-22 הבונה בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 08/02/23

 

 

צבי ואיריס סויסה (להלן: "הנתבעים") הקימו מתחם פיינטבול על קרקע שהוגדרה כקרקע חקלאית ע"י רשות מקרקעי ישראל (להלן: "הרשות"). כאשר גילתה הרשות על השימוש החורג של הנתבעים בקרקע, הגישה תביעה לפינוי המקרקעין ולהפסקת השימוש החורג. מחלוקת הצדדים הינה בדבר תחילת וסיום מועד השימוש החורג וגובה דמי השימוש שיש לחייב את הנתבעים בשל השימוש המפר.

 

ת"א (שלום)(ב״שׁ) 35393-08-19 רשות מקרקעי ישראל – מחוז דרום נ' סויסה ואח', פס״ד מיום 25/12/22

 

 

הורים מנוחים ל-9 הותירו נחלה אשר לא מתקיימת בה פעילות חקלאית כבר שנים רבות, ההורים לא העבירו את זכויותיהם בנחלה במהלך חייהם ואף לא רשמו בן ממשיך. לאחר פטירת ההורים כל אחד מתשעת האחים ירש חלק שווה מהעזבון. הנתבע 1 חי במשך כל חייו במשק גם לאחר פטירת הוריו, הוא הקים שם משפחה יחד עם הנתבעת 2 וגידל שם את ילדיו. במהלך 14 שנים התובעים- אחיו של הנתבע דרשו ממנו לפצות אותם על חלקיהם בנחלה או לחלופין למכור את הנחלה ולחלק את התמורה. הנתבע 1 לא נענע לדרישותיהם.

שווי ה"ברוטו" של הזכויות במשק עומד על סך של כ-4,300,000 ש"ח. לאחר תשלומים צפויים ומיסים שווי ה"נטו" של הזכויות במשק עומד על כ- 1,870,000.

תמש (י-ם) 12739-11-18 פלוני נ' אלמוני, פס״ד מיום 09/11/22

 

 

לאחר דיון בהתנגדויות שהגשנו בשם מושב גמזו שהתקיים ביום 10.5.2023, הועדה המחוזית מחוז מרכז אישרה בהחלטה שניתנה ביום 18.5.2023 כי חלקות המגורים בכל הנחלות במושב גמזו יוגדלו לשטח של 2.5 דונם.

ההחלטה שניתנה על ידי הועדה המחוזית מחוז מרכז, הקובעת כי שטח חלקות המגורים בכל הנחלות במושב יעמוד על 2.5 דונם, מהווה אבן דרך חשובה במסגרת הדרישה לסנכרון בין מדיניות התכנון שנקבעת על ידי ועדות התכנון לבין מדינות הקניין שנקבעת על ידי החלטות רשות מקרקעי ישראל ומועצת מקרקעי ישראל, על מנת שתהיה וודאות בתהליך תכנון חלקות המגורים לרבות במסגרת בניית בית שלישי ורביעי ופיצול מגרשים מחלקת המגורים.

מבקר המדינה, מחלקת המחקר בבנק ישראל וצוות בין משרדי שהוקם על פי החלטת הממשלה, אלה ועוד עסקו בנוהל הייחודי הקיים בהקשר להעסקת עובדים פלסטינים בענפים שונים בישראל.

תלושי השכר לעובדים הפלסטיניים מופקים על ידי רשות האוכלוסין אגף שירות למעסיקים – מת"ש. זה מחייב מעסיקי פלסטינים לדווח על "העסקה מלאה" גם אם העובד לא מילא את מספר ימי העבודה הפוטנציאלים באותו חודש.

בפס"ד[1] שעסק בעובד פלסטיני בענף הבניין מצאנו עניינים המשותפים לנעשה בענף החקלאות. נתמקד בעניינים החוזרים על עצמם ברבים מהתיקים המגיעים לדיון בבתי הדין לעבודה בתביעות של פלסטינים נגד מעסיקיהם החקלאים.

[1] סע"ש 19227-02-18 מוחמד גביר נ' אברהם שלי

 


 

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל לאחרונה תובענה של מושב ישעי ופסק כי בן המושב שלא שילם את מלוא דמי הפיתוח בגין בנייה בהרחבה איבד את זכאותו לרכוש זכויות במגרש כמומלץ האגודה.

בין היתר, קבע בית המשפט כי אי-תשלום דמי הפיתוח מהווה הפרה יסודית של החוזה עם המושב, ולכן היה המושב זכאי לבטל את החוזה אף ללא מתן ארכה (אם כי במקרה הנדון המושב נתן לבן המושב מספר ארכות לתשלום). עוד נקבע בפסק הדין כי טענתו של בן המושב, שלפיה הוא זכאי שלא לשלם את דמי-הפיתוח בשל חובות של המושב לבני משפחתו, בעיקר חוב עבר לאביו – חבר המושב, אינן מצדיקות את אי-התשלום, מה גם שבן המושב לא העלה טענה מפורשת לקיזוז סכום דמי הפיתוח מחוב העבר של המושב לאביו לפני עריכת ההגרלה על הזכאות למגרש או מייד לאחר שהמושב הודיע לו על הזכייה בהגרלה.

ת"א (מחוזי י-ם) 13908-01-17  ישעי – מושב עובדים של של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' בשארי (פורסם בנבו, 5.03.2023)

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.