הוועדה נפגשה עם כל הגורמים בשרשרת האספקה של פירות וירקות – חקלאים, סיטונאים, קמעונאים, יבואנים, ועוד. הוועדה קיימה מספר סיורי שטח במשקים חקלאיים, בשוק הסיטונאי, במרכז לוגיסטי וכד', זאת על מנת להתרשם מהאופן שבו הפירות והירקות עוברים מהחקלאי ועד להגעתם לביתו של הצרכן, חוליה אחר חוליה.

במסגרת עבודת הוועדה בוצע מחקר כמותי, שבחן את פערי התיווך והמרווחים על פני שרשרת השיווק של פירות וירקות, נערכה בחינה של חומרי רקע ממקורות שונים ועבודה השוואתית בינלאומית לקבלת אינדיקציה להשוואה לשווקים דומים בעולם.

המדגם של המחקר הכמותי כלל 18 קמעונאי מזון גדולים ו-3 סיטונאים שמתמחים בפירות וירקות. המחקר ניתח את נתוני הרכש והפדיון של אותם קמעונאים וסיטונאים, ובחן כיצד המחיר הסופי מתחלק בין המקטעים: המקטע החקלאי שכולל את שלבי הגידול והאריזה, המקטע הסיטונאי והמקטע הקמעוני.

לאחר ניתוח עומק של הממצאים, הוועדה תגיש את מסקנותיה והמלצותיה לשרים.

הוועדה מציגה כעת את ממצאי הביניים

מזכ״ל האיחוד החקלאי, עו״ד דודו קוכמן, שלח ליו״ר מועצת מקרקעי ישראל הערות לישיבת מועצת מקרקעי ישראל שתתקיים ביום ג׳ 15/03/22.

ההערות הן להצעות החלטה להן השלכות על אגודות היישובים החקלאיים וחבריהם והם על דעת הקיבוץ הדתי, תנועת העובד הציוני, התנועה הקיבוצית, ישובי פא"י, עמותת אדמתי והאיחוד החקלאי.

על פי פרסומים, בקרוב אמורה רשות המים להודיע על כוונתה לייקר את המים לחקלאים בשקל למ"ק במטרה לכאורה להוזיל את המים לצרכנים ביתיים.

למעשה כבר באפריל 2021 רשות המים פירסמה בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר מתווה כלכלי מקיף בו מוצע להעלות את כלל מחירי המים לחקלאות ב- 45% החל מ- 1.7.2022 בפריסה הדרגתית עד שנת 2028.

רשות המים טוענת כי המים שצורכים החקלאים מסובסדים בסכום שנתי של כ- 556 מיליון שקל ע"י צרכי המים הביתיים בעיר.

אלא שמדובר בהטעיה. לפי צוות מומחים שבראשו עמד ירום אריאב, מדובר במסמך כלכלי שגוי מיסודו, נטול הקשר, שהנחותיו שגויות, ראייתו צרה ויישומו יהיה הרת אסון למשק בכלל ולחקלאות ולחקלאים בפרט.

הכנסת סחורה ללא בדיקה מקדימה צפויה להכניס לישראל מינים פולשים – חיידקים, וירוסים, פטריות, חרקים, מיני צומח ועוד שזרים לישראל וצפויים להתפשט ללא בקרה. המינים הללו כוללים נגעים מסוכנים הפוגעים בתוצרת החקלאית הישראלית ואף יכולים להרוס ענפי חקלאות שלמים.

נגעי חקלאות כאלה גורמים לאובדן של עד % 40 מכלל התנובה החקלאית בעולם ונאמדים באובדן מסחרי של כ- 200מיליארד דולר כל שנה. 

תעודת בריאות אינה יכולה להבטיח את איכות הסחורה כיוון שאינה מתייחסת לכל רשימת הנגעים העשויים להגיע עם הסחורה ממדינת המקור!

המשמעות: הגדלת מענקים לחקלאים ועידוד הייצוא החקלאי. התיקון אושר בוועדת שרים לחקיקה

מדינת ישראל מייבאת מרוסיה ומאוקראינה בעיקר חיטה למאכל אדם, חיטה למאכל בעלי חיים (מספוא), וביצים. מצ״ב התייחסות משרד החקלאות לעניין לשוק הביצים, אישור תקנות מכסות הייצור, החיטה והמספוא והאפשרות לעליית מחירים במשק.