החלטה 1445 של מועצת מקרקעי ישראל מסדירה את ההוראות כיצד לבצע תהליך של איוש נחלות פנויות במושבים בנגב ובגליל וכיצד לבצע המרה של נחלות למגרשי מגורים. במרכז הארץ לא ניתן לאייש נחלות פנויות אלא רק להמיר נחלות פנויות למגרשי מגורים.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר מאשר את תקן הנחלות בכל מושב. בישובים באזור נגב וגליל בהם קיימות נחלות מתוכננות שלא איושו ניתן לבצע איוש נחלות או להמיר את הנחלות למגרשי מגורים (שניים או שלושה מגרשים לכל נחלה). במרכז הארץ ניתן לתכנן מגרשים חלף הנחלות הפנויות וההטבה שמקנה ההחלטה היא האפשרות לשווק את המגרשים בפטור ממכרז למומלצי האגודה בדגש על כך שלא יגבו כספים מעבר להוצאות הפיתוח המאושרות, כאשר המועד לשיווק הוא עד חלוף חמש שנים מיום 1.1.2016.

מן המפורסמות היא שבתאילנד "יצוא" עובדים אל מחוץ לממלכה הינו ענף כלכלי מרכזי המכניס לממלכה מטבע זר ומסייע למשפחות רבות שנהנות מהכנסות עבודה של בן משפחה במדינה אחרת. ועוד מהמפורסמות היא שתאילנדים המבקשים לצאת לעבודה למדינה אחרת מעדיפים את ישראל כיעד לכך.

למעשה, כך מפורסם, ישראל מצויה במקום הראשון אליו שואפים עובדים אלה להגיע.

הסיבות לכך, כעולה משיחות עם עובדים ועם גורמים בתאילנד המצויים בתחום הן בעיקר שתיים: יחס טוב ושכר גבוה.

להלן ניתוח התגמול לו זוכים התאילנדים בעד עבודתם בענף החקלאות בישראל.

תפקיד המשפט הפלילי ומטרתו הינם לתחום גילויי התנהגות שונים במסגרות המקובלות על החברה.

עבירה: המדינה כארגון פוליטי קובעת סוגי מעשים אשר מחובת הציבור כולו להימנע מעשייתם.

מתוך מצגת מצורפת בנושא

נשאלתי פעמים רבות האם ניתן לרשום את הזכויות במגרש שיפוצל מהנחלה ע"ש בעלי הזכויות בנחלה?

התשובה לשאלה הגיעה בימים אלה מרשות מקרקעי ישראל - ניתן לרשום מגרש שיפוצל מנחלה ע"ש ההורים בעלי הזכויות בנחלה!

התשובה כמובן מאוד משמחת ומאפשרת להורים בעלי הזכויות בנחלה לקבל החלטות בהמשך הדרך ולא לקבוע כבר בשלב זה החלטות לגבי חלוקת הזכויות בין היורשים במסגרת הליך פיצול מגרש/בית מהנחלה.

נסביר כי מבחינה משפטית רמ"י מתייחסת להליך הפיצול כרכישה של זכויות במגרש יד שניה ולא כרכישה ראשונה של זכויות מרמ"י במסגרתה יש לחתום על תצהירי רמ"י ולהצהיר כי מקבל הזכויות אינו בכל זכויות בנחלה או במשק עזר או במגרש שהתקבל בפטור ממכרז.

מהי התחשבנות מחדש?

בהתאם להחלטת הנהלה מיום 17.1.12 שמספרה 3139, ניתנה לבעל הנחלה אפשרות לבקש קיזוז מלא של התשלומים ששולמו על ידו לאחר מועד בג"ץ פורום הערים העצמאיות שניתן ביום 9.6.11 בתהליכים שבוצעו על ידו בנחלה במסגרת שלושה תהליכים:   מכירת זכויות, תוספות בניה, פיצול מגרש מנחלה.

כלומר - ככל והחוכר שילם תשלומים לפי ההחלטות שהיו קיימות באותה עת לאחר 9.6.11 ובהחלטה 1523  התשלומים שהיו חלים עליו הם נמוכים יותר, בעל הנחלה זכאי לבקש מהרשות "התחשבנות מחדש" ובהתאם לכך הוא זכאי להשבה של כספים ששולמו על ידו ביתר.

מאמר זה עוסק בשאלת חוקיות הצבתן של מצלמות וידאו באזורים פתוחים בסביבת העבודה, על מנת לשמור על סביבה מבוקרת ובטוחה ולמנוע את הישנותם של מקרי אלימות באזורים אלה. 

• שאלת הצבתן של מצלמות ברשות הרבים נובעת מהחשש כי הדבר יהווה פגיעה בזכות היחיד לפרטיות. הזכות לפרטיות של האדם קבועה בשלושה חוקים עיקריים: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו; חוק הגנת הפרטיות וחוק האזנות סתר.
• סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, הוא הרלוונטי ביותר לענייננו, קובע כי פגיעה בפרטיותו של אדם היא בין היתר, על ידי צילומו ברשות היחיד.
• פרשנות המונח "רשות היחיד" נידונה בפסיקה לא אחת בהקשר זה ונקבע כי גבולות המ

משקי העזר שהוקמו לפני שנים רבות באו כדי לענות על צורך לפרנסה חלקית למי שפרנסתו העיקרית לא הייתה מהמשק החקלאי וזאת בשונה מנחלה חקלאית ולכן הם נקראו משקי עזר וגודלם נע בין כדונם ולעיתים אף חמישה דונם ויותר. משקי עזר הוקמו גם באזורים עירוניים וגם בהתיישבות הכפרית.   במושבים ובכפרים השיתופים הם בדרך כלל בודדים אך יש ישובים שבהם משקי העזר הם רבים כמו גיבתון, גני-עם, קידרון, בוסתן הגליל, ניר צבי, כפר סירקין וכו'.

זכויותיהם ומעמדם של החוכרים במשק עזר השתנה במהלך השנים כאשר ללא כל הצדקה הופלו בעלי זכויות במשק העזר באזור הכפרי בעוד אחיהם בעלי זכויות באזור העירוני זכו בהטבות מפליגות עת נעשה שינוי ייעוד בקרקע.

החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1521 שפורסמה בימים אלה מנסה לתקן במעט את המצב ולצמצם את ההטבות המפליגות שמהם נהנו בעלי זכויות במשקי עזר במגזר העירוני על ידי הגבלתם ולמעשה זו פעם ראשונה שהחלטה בעניין משקי עזר עושה הבחנה בין חוכרים בישוב חקלאי לחוכרים בישוב עירוני.

כבר בתחילה נאמר כי בעל זכויות במשק עזר יכול להמשיך להחזיק בזכויותיו ללא כל שינוי ובכלל זה לשלם דמי חכירה שנתיים כקבוע בחוזה.    ברור כי בעלי זכויות במשק עזר שנדרשים לשלם 1% לשנה, קרי לעיתים עשרות אלפי ₪ לשנה יעדיפו לרכוש זכויות מהוונות וגם לכך יש מענה בהחלטה.

מאז ראשית ההתיישבות, היתה נהוגה מדיניות שבמסגרתה קיבלו היישובים חוזי חכירה לדורות (במושבים החכירה לבעלי הנחלות).

גם החלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל קבעה הסדר של חכירה לדורות במושב לחברים ובקיבוץ לאגודה. בהמשך, נקבעו שורה של החלטות נוספות להסדרת הנושא, כגון: החלטה מס' 341 בהתייחס לקיבוצים והחלטה מס' 823 בהתייחס למושבים.

לאורך השנים, מועצת מקרקעי ישראל חזרה והנחתה את מינהל מקרקעי ישראל (ורשות מקרקעי ישראל - "רמ"י") לפעול על פי המדיניות לפיה ליישובים ולחברים תהיינה זכויות חכירה לדורות בקרקע. אולם בפועל, למעט תקופה קצרה בסוף שנות השמונים וראשית שנות התשעים, עת הוחתמו מעל לכ-120 קיבוצים על חוזי חכירה לדורות, ולחתימה היסטורית על חוזי חכירה לדורות עם מושב עובדים אחד, רמ"י נמנעה מקיום הוראות מועצת מקרקעי ישראל בכך שהפסיקה, למעשה, לטפל בהסדרת החכירה לדורות של הקיבוצים, המושבים וחבריהם לאורך תקופה ארוכה.

הדברים חמורים אף יותר כי לאורך השנים, היישובים מימנו בסכומי עתק פעולות שונות של רמ"י וגופים אחרים, על מנת להשלים את רישום המשבצת שלהם, בין היתר בתשלומים למרכז למשבצות החקלאיות שהינו גוף בבעלות (חלקית או מלאה) של רמ"י.

לצערנו, לא צפוי שינוי קרוב באופן בו מטפלת רמ"י בנושא.