מידע בנושא התיישבות
האיחוד החקלאי קורא למטה הדיור להסיר המגבלה בתמ"א 35 המונעות מיזמים של דיור מוגן.
הדוברים:
ד״ר מוטי דלג׳ו, יו״ר תנועת האיחוד החקלאי וראש מועצה אזורית דרום השרון - Moti Delgo - מוטי דלג'ו
חה״כ עומר בר לב, המחנה הציוני עמר בר-לב - Omer Barlev
מיכאל מירו משוחח עם גאל גרינוולד יו"ר החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית על המרחב הכפרי בישראל
(צילום: אלעד מאיר)
כולנו רוצים להיות חלק מקהילה חזקה, קהילה פעילה שמצליחה לייצר רגעי כיף כמו גם יודעת לסייע ולתמוך ברגעים קשים. חלק מאיכות החיים במושב נובע מאיכות הקהילה שנוצרה בו. וקהילה זה כמו זוגיות – צריך כל הזמן לטפח, להשקות ולגדל, להשקיע משאבים – זמן וכסף, ורצוי יותר מאשר בשנה שעברה. ואכן, כסף מהווה מרכיב משמעותי בבניית קהילה ויצירתה לאורך זמן, כמו גם טיפוחה לאורך שנים.
מסקנת ביניים - אם חפצים אנחנו בישוב עם קהילה חזקה, קהילה פעילה עם עשייה רבה אנחנו צריכים לדאוג למקורות הכנסה עבורה, כאלו שידעו לספק משאבים שוטפים ומשמעותיים.
הריני להביא לידיעתכם כי ביום 30.3.16 הגישו מספר חברי כנסת הצעת חוק שעניינה בתיקון לחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים) (תיקון – צמצום הפעולות המוגדרות כשימוש חורג), התשע"ו-2016 (להלן: "הצעת החוק").
עם השנים שחלפו מפנימים כל העוסקים בחקלאות כי התקשרויות חוזיות חייבות להיות תואמות את המתחייב מחוק ההתיישבות בכל דבר ועניין הנוגע לשימוש בקרקע חקלאית ומים. משרדנו עוסק באופן שוטף בהסדרת התקשרויות בתחומי החקלאות השונים, באופן שיהא תואם את המתחייב מחוק ההתיישבות, וחשוב לא פחות את צורכי הצדדים המתקשרים.
רבים ייחלו לשינוי בחוק ההתיישבות והתאמתו לימנו אנו באופן שיאפשר המשך פיתוח החקלאות, והינה סנונית ראשונה.
להלן אביא בפניכם בתמצית את עיקרי הצעת חוק ומשמעותה.
החלטה 1458 - תעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים בנחלה / אביגדור לייבוביץ, עו״ד ושניר שער(רו״ח), עו״ד
13 יונ 2016ביום 8.5.16 חתם שר האוצר על החלטה 1458 שאושרה על ידי מועצת מקרקעי ישראל וקבעה כי ניתן להשכיר את המבנים לתעסוקה לא חקלאית (פל"ח) ביחס למבנים שאושרו בהיתר, כאשר מדובר על מבנים חדשים וכן על מבנים שהוסבו למבנה לפל"ח.
הבהרנו כי השימושים המותרים להשכרה במבני הפל"ח הינם שימושים שיש להם "זיקה למשק החקלאי ולמרקם הכפרי ושאינם תחרותיים לעיר".
כעת נביא את רשימת השימושים המזוהים כשימושים חקלאיים הקשורים למשק החקלאי ונבהיר כי לא מדובר על רשימה סגורה בשלב זה
קביעת זהות הילד ה"מוכן ומסוגל" לקיים את המשק החקלאי ובחינת סוגיית הפיצוי ליתר היורשים/ מיכל האריס, עו"ד
10 יונ 2016בין המצוי לרצוי, בין המסוגל לראוי; גורלם של המבחנים הקלאסיים בקביעת ה"בן הממשיך" במשק ההורים; ("בן ממשיך", "הבן היכול והמסוגל"/ "הבן הראוי", חוזה דו צדדי, אגודות שיתופיות, בניית בית בנחלה, צוואה, רצון ההורים, פיצוי היורשים, התנהגות מחפירה).
פסק דין שניתן ע"י כב' השופטת ורד ריקנטי- רוסהר מגדיר מחדש מיהו הבן הראוי והמסוגל , להמשיך את משק ההורים המנוחים בפסק דין אשר בוחן את התנהלות הצדדים לאורך עשורים נקבע כי ; אף אם המבחנים "הקלאסיים" של העיבוד החקלאי אינם יוצרים או מעניקים עדיפות מובהקת למי מבין הצדדים, הרי שבוודאי שהטיפול באם המנוחה והתנהלות הנתבע לאורך השנים, לרבות רצון האם המנוחה בשנותיה האחרונות, מעידים על זיקתו הנמשכת של הנתבע 8 למשק ובשונה מהתנהלותו של התובע.
תמ"ש 34958-12-13 בבית משפט לעניני משפחה בטבריה, פסק דינה של השופטת ורד ריקנטי-רוסהר, מיום 24/5/2016;
בעת מכירת נחלה על ידי יורשים (בין במכירה לצד ג' ובין בהסדר בין יורשים בו משולם כסף מחוץ לנכסי העזבון, כפי שעמדנו על כך במאמרים קודמים) ובמצב בו בנחלה יש בית מגורים אחד בלבד, חובה לבדוק את הזכאות לפטור ממס שבח לפי סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין.
ייחודיות הסעיף הינה בכך שהוא מעניק פטור ממס שבח למרכיב בית המגורים בנחלה, זאת ללא קשר לעובדה שליורש יש דירת מגורים נוספת משלו. ההגיון המונח בבסיס הסעיף הינו שהיורשים מנצלים פטור ממס שבח למרכיב בית המגורים שבנחלה שיכול היה לנצל המוריש ("כניסה לנעלי המוריש").
השימוש בסעיף זה הפך לחשוב ביותר, בייחוד לאור השינויים בסעיפי הפטור ממס שבח החל מיום 1.1.14 בו בוטל הפטור ממס שבח למכירת דירת מגורים פעם בארבע שנים (סעיף 49ב(1) שבוטל). ואולם, אחד מהתנאים לזכאות לפטור ממס שבח על פי סעיף 49ב(5) לחוק הינו ש"המוריש ערב הפטירה היה בעלים של דירה אחת בלבד". מכאן שיש לבדוק את זהות המוריש והיורש.