לא רק כלפי החקלאים ספקי תוצרת חקלאית – גושפנקא של ערכאה משפטית להתנהלות נפסדת של רמי לוי.

בעקבות תובענה שהוגשה בדצמבר 2015 בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע ע"י הסתדרות העובדים הכללית החדשה כנגד ביכורי השקמה בע"מ ורמי לוי, סוכל הניסיון למנוע התארגנות עובדים ולפגוע בעובדים מובילי ההתארגנות ונקבע כי הנתבעים פעלו בניגוד לדין.

העובדות:

1. ביכורי השקמה הינה חברה בבעלות רמי לוי שעיסוקה בטיפול בתוצרת חקלאית הנמכרת ברשת המרכולים "רמי לוי" ברחבי הארץ.
2. מחסני החברה ממוקמים במושב תימורים (נכון למועד הדיון והחלטת בית הדין) ומועסקים בהם כ-180 עובדים שרובם התארגנו במסגרת ההסתדרות במגמה להגן על זכויותיהם.
3. סמוך למועד התארגנות העובדים, זומנו שניים ממובילי ההתארגנות לשימוע לפני פיטורים.
4. בעקבות שביתה שהוכרזה כדין גייסה ביכורי השקמה עובדים חלופיים באמצעות קבלן חיצוני.
5. נטען כי רמי לוי עצמו בא בדברים עם העובדים השובתים ואיים עליהם כי יפוטרו ככל שלא ישובו לעבודה והוסיף לדבריו איומים אישיים והשמצות שכוונו למארגני ההתארגנות בפני כלל העובדים השובתים שנכחו במקום.
6. במסגרת משא ומתן בין הצדדים חזרו העובדים השובתים לעבודה וכאן "מצאו לצידם שורה ארוכה של עובדים לא מוכרים, המאיישים עמדות הליקוט והנהיגה... כאשר ביכורי השקמה תגברה את משרדיה בעובדי ביטחון המגרשים החוצה עובדים לא מורשים בניסיון להסתיר את מעשיה ולמנוע איסוף ראיות".

קביעות בית הדין:

1. החברה פעלה בחוסר תום לב ופגעה בזכות ההתארגנות של העובדים.
2. החברה הפעילה עובדים חלופיים אשר עובדים במקום עובדיה ששבתו ובכך פעלה בניגוד לדין.
3. "חל איסור על מעביד לשכור עובדים חלופיים במקום העובדים השובתים בשל רצונם לממש את זכות ההתארגנות".
4. "המשך העסקת העובדים החלופיים עלולה לייצור לחץ על עובדי המשיבה להסכים לעבוד ברשת רמי לוי, בהתאם לרצון המשיבה ולתנאים שהיא מכתיבה".
5. "לא מן הנמנע כי החלטת ביכורי השקמה לסגור את פעילותה ולהעביר את הפעילות לחברת האם – רשת רמי לוי, ובד בבד להורות על פיטורי העובדים בביכורי השקמה נבעה ממניעים זרים, הקשורים להתארגנות העובדים".

סיכומו של דבר

1. ניתן צו מניעה המונע מביכורי השקמה להעסיק עובדים חלופיים במקום העובדים המאורגנים, תוך שנקבע על ידי בית הדין כי העסקת העובדים החלופיים היתה בניגוד לדין.
2. ניתן צו מניעה המונע פגיעה בהתארגנות העובדים, בעובדים ובחברי ועד העובדים.
3. בסיומה של ההחלטה נקבע כי על הצדדים לנהל מו"מ ולהביא לכריתת הסכם קיבוצי.

תובנות
מהחלטת בית הדין עולה התנהלותו של גוף הנשלט על ידי מי שפואר ורומם עד כדי הזכות והכבוד להדליק משואה "לתפארת מדינת ישראל".
התברר שהחקלאים שהתלוננו על יחס בלתי הוגן והתנהלות נפסדת מולם אינם היחידים, מתברר שמי שפוגע בספקיו פוגע גם בעובדיו.

עתירה של אהרון ושרה גינסבורג מרשפון בה מבקשים בה״ז שמשקי העזר במושבים יכללו במסגרת שינוי תמ״א 35, המילה ״נחלות״ תימחק ותותיר את ההחלטה תקפה לכלל המגזר החקלאי במושבים ובכך תתאפשר לכלל המתיישבים במושבים לבנות 3 יחידות דיור בשטח המגרש (בין אם הם מתגוררים בנחלה או במשק עזר).

העתירה הוגשה ביום 14/01/16 וניתן למשיבים ארכה של 30 למתן תגובה מקדמית.

להלן העתירה וההחלטה.

בג״צ 396/16 אהרון גינסבורג ואח׳ נ׳ הועדה הארצית לתכנון ובניה ואח׳

דורית קריזר הקימה את ביתה על נחלת הוריה, עליה רבצה משכנתא לטובת הבנק. בעקבות דרישת הבנק לממש את המשכנתא, מבקשת דורית שביהמ"ש יצהיר כי יש לפצל את ביתה מהנחלה ובכך למנוע את ממימוש המשכנתא מחלקה בנחלה היות והיא אינה אחראית על אי תשלום המשכנתא והחוב שנוצר. 

ה"פ (מרכז) 5240-02-13 דורית קריזר נ' חנה רבינא ואח', פס״ד מיום 17/06/16

הוועדה המקומית לתכנון ולבניה זבולון החליטה לאשר, במסגרת דיון חוזר, בקשה להיתר לבניית חוות סוסים, הכוללת בית ספר לרכיבה, בכפר ביאליק וזאת באזור חקלאי על פי תוכנית המתאר.
ערר (חי') 323/14 ‏ ‏ הדס סיסו אהוביה נציגת שר הפנים- לשכת התכנון המחוזית חיפה נ' הועדה המקומית לתכנון ‏ובניה זבולון, החלטה מיום 29/11/15

מיכל ורפי הר- מור קנו נחלות בכפר ידידיה והתגלע סכסוך בינם ובין המוכרים בעניין כספי מכירת מניות תנובה. לאחר פניה לרשם האגודות השיתופיות, הוסמך בורר לדון בעניינם. מיכל ורפי התנגדו לסמכות הבורר והדירו עצמם מההליך, ולאחר מתן פסק הבוררות פנו אל ביהמ"ש בבקשה שיקבע כי הוא בטל משום שניתן בחוסר סמכות.

הפ"ב (מרכז) 24886-06-13 מיכל ורפי הר- מור נ' רות בארי ואח', פס״ד מיום 12/11/15

בפסק דין חדשני שניתן ביום 30.12.15 חייב ביהמ"ש לענייני משפחה בפ"ת (כב' הש' מרים קראוס) את ה"בן הממשיך" לפצות את אחיו  במחצית משוויו הריאלי של משק בצפריה כתנאי להעברת המשק על שמו.

לדעתי, יש לפסק הדין חשיבות מרובה והשלכות על כלל המושבים בארץ, שעה שביהמ"ש נקט בגישה של "צדק חלוקתי" בין היורשים, תוך התאמת הפסיקה למציאות בת ימינו, עת הפכו הנחלות מ"משקים חקלאיים" לנכסי נדל"ן יקרי - ערך, ומכאן הצורך להעדיף את היורש שיקיים את המשק כמניב תוצר חקלאי - לרוב איננו קיים עוד.

בפסק דין שניתן לאחרונה קבע ביהמ"ש העליון, כי אין לראות בפיצוי בגין ירידת ערך מקרקעין עקב אישור תוכנית משום פיצוי המחייב תשלום מע"מ גם אם המקרקעין מיועדים להפקעה (עא 8863/07 ב.מ. כפריס דדו בע"מ נ' מנהל מע"מ חיפה).

ביהמ"ש העליון בהרכב של 7 שופטים קבע כי על המדינה לקבוע קריטריונים לפיצויים בגין הפקעת שטח הקטן מרבע חלקה.

ב-1943 נחקקה ע"י הנציב הבריטי פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה) 1943. בפקודה נקבע כי היה והדבר דרוש להגנת הארץ, יוכל הנציב הבריטי להחיל את הפקודה על כל דרך ולהפקיע רבע משטח חלקה ללא פיצוי. בסעיף 7 לפקודה נקבע כי ההפקעה ללא פיצוי מותנית באי גרימת "סבל" לבעל החלקה.

מושב נהלל ידוע בציבור הרחב בשל היותו מושב העובדים הראשון שהוקם בארץ, בצורתו המיוחדת הבנויה בצורת מעגל, ובדמויות המפורסמות והמשפיעות שיצאו ממנו ושהתגוררו בו במשך השנים – החל מחנה סנש ומשה דיין (וכמובן אסי ויעל דיין), דרך יהונתן גפן ומאיר שלו, ועד שאול מופז ושולה חן.

אך כעת מתברר כי יש למושב מאפיין ייחודי נוסף – המדובר באחד היישובים הבודדים אשר בהתאם לחוזי החכירה המקוריים בין המתיישבים לבין קק"ל שנחתמו עוד בסוף שנות ה-30', זכאים בעלי הנחלות ביישוב לפצל את נחלותיהם לשתיים. דבר זה נקבע לאחרונה בביהמ"ש המחוזי בנצרת בפסק דין מאת השופט בנימין ארבל (ה"פ 230/07 נהלל מושב עובדים להתיישבות חקלאית אגודה שיתופית בע"מ ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל, מיום 17.12.08)