בימים אלה אושר בכנסת החוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 12), התשפ"ג -2023 שבו נקבעו מספר תיקונים חשובים בסמכותה של ועדת הקבלה בישובים הכפריים.
החוק מחיל שני תיקונים עיקריים וקובע, כי יישוב קהילתי לא יהיה באזורי הנגב והגליל בלבד, אלא גם ביישובים שיוגדרו על ידי הממשלה כיישובים בעלי עדיפות לאומית לעניין תחום הבינוי והשיכון, למעט אזורי יהודה ושומרון. בנוסף עד התיקון אפשרה פקודת האגודות השיתופיות ליישובים קהילתיים לקיים הליך של בדיקת התאמה באמצעות ועדות קבלה אזורית באזורים על פי חוק הנגב והגליל ובתנאי שביישוב הקהילתי יש עד 400 בתי אב.
החוק שתוקן יתאפשר באופן מדורג גם ליישובים גדולים יותר להמשיך לקבל מועמדים בהליך שכולל ועדת קבלה וזאת, באמצעות הכנסה של הגדרה חדשה לפקודה של "ישוב קהילתי המשכי" – ישוב קהילתי שבו מספר יחידות הדיור ששווקו ינוע בין 400 ל- 700 ובלבד שהיישוב יקבל אישור להמשיך עם ועדת הקבלה מ'הוועדה לישובים קהילתיים'.
הוועדה לישובים קהילתיים תורכב מחמישה חברים: נציג משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות(יו"ר),נציג רשם האגודות השיתופיות, נציג המועצה האזורית שבה נמצא הישוב, נציג הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית העולמית ונציג משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
ועדה זו, תבחן האם יש הצדקה שהגדלת היישוב מעבר ל-400 יחידות דיור ועל פי הקבוע בחוק הוועדה לישוב קהילתי המשכי תקבע בהחלטה מנומקת, זאת לאחר שבחנה את ההיבטים השונים בתפקודו של הישוב כישוב קהילתי ושוכנעה כי יש הצדקה להגדלת הישוב מעב ל-400 יחידות דיור באמצעות ועדת קבלה.
בחינת תפקוד היישוב כיישוב קהילתי תכלול בין היתר: בחינה של מנגנון גבייה לתקציב קהילתי, ארגון וניהול של שירותים קהילתיים ופעילות ציבורית קהילתית על ידי היישוב שאינם מסופקים על ידי המועצה האזורית שבתחום שיפוטה הוא נמצא, או שירותים עודפים על השירותים שצויינו, החיוניים לקיומו ולחוסנו כיישוב קהילתי.
בחלוף חמש שנים מיום כניסת החוק לתוקף, ניתן יהיה בצו של שר הכלכלה ובאישור הכנסת לאפשר המשך פעולה של ועדות קבלה גם ביישובים שמספר יחידות הדיור ששווקו בהם עולה על 700 ובצו ייקבע המספר המרבי לכך.
חוק מתייחס מעתה ליחידות דיור ששווקו לגביהן זכויות במקרקעין ולא ל"בתי אב", והמונח "יישוב עדיפות לאומית" יוצמד למפת העדיפות הלאומית של משרד הבינוי והשיכון שם יש חשיבות לפריפריאליות, שיווק הקרקעות של רמ"י ושיקולים נוספים הנותנים מדד לעדיפות לאומית מובהקת.
בנוסף, נדרש כי היישוב יהיה מסווג באשכול 1 עד 5 במדד הפריפריאליות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
בחוק גם נקבעו הוראות לעניין פיקוח על ועדות הקבלה ודיווח לכנסת בעניין פעולתן.
ישנה עבודה רבה כעת ליישום התיקון: הקמת הוועדה לישובים קהילתיים; קביעת שיקולים ואמות מידה; נוהל עבודה; החלטות מנומקות.
הדבר גם יחייב עדכון של החלטת מועצת מקרקעי ישראל.
זו בשורה חשובה להתיישבות בנגב ובגליל שתאפשר להם צמיחה דמוגרפית מבוקרת של משפחות המתאימות לחיות בקהילה כפרית
מצ"ב החוק
