אסדרה מוצעת לאספקת מים לבית במגזר הכפרי / חגי שבתאי, עו״ד

04 דצמ 2021 המחברת/ת:
חגי שבתאי עו״ד חגי שבתאי עו״ד

ב- 26.8.21 פורסם באתר רשות המים "אוגדן כללים בדבר הכוונה לקבוע אסדרה חדשה בתחום אספקת המים לבית במרחב הכפרי". לאחרונה הסתיים הליך מתן הערות לאוגדן. המדובר בטיוטות של שורה של תיקונים לכללים קיימים וכללים חדשים.

האסדרה המוצעת מציעה לשנות את אופי הרגולציה לגבי אספקת המים לבית במגזר הכפרי, והיא צפויה להיות אדוקה יותר, בדומה לאסדרה במגזר העירוני.

במצב הקיים, בישובים מתוכננים, אגודת הישוב היא בעלת הרישיון מרשות המים, בין אם כצרכן מקורות ובין אם כמפיק עצמאי, והיא מספקת מים לשימושים השונים בתחומי הישוב, לפי הסדרים פנימיים.

 המגבלות על אספקת המים בישובים הכפריים כיום הינן רק בשני תחומים עיקריים, מהי "הכמות המוכרת" והדיווחים הרלוונטיים לגבי אוכלוסיית הישוב וכן תקרת תעריפים שלא ניתן לעבור אותה.

בליבת האסדרה המוצעת (במסגרת טיוטת התיקון לכללי המים (תנאים ברישיון) תשע"ד –2014), רשות המים מבקשת לקבוע הגדרה חדשה של "ספק כפרי רב יישובי" (סע' 1) אשר תפקידיו "הספקת שירותי מים ושירותי ביוב לכל מטרות הצריכה בתחומי הישובים" (סע' 19 כ (א)).

בין היתר, "ספק כפרי רב יישובי", נדרש להיות חברה בשליטת המועצה האזורית או המועצות האזוריות שבתחומן היא פועלת (סע' 19 כא' (ב) ). מוצע גם כי מנהל הרשות לא ייתן רישיון הספקה בישוב למי שאינו "ספק כפרי רב יישובי". החריג העיקרי לכלל הוא כי ההוראות לא יחולו על מתן רישיון להספקה ל"חקלאות שאינה בתחום המגורים של הישוב". (סע' 19 כד (ג) ).

אף כי בדברי ההסבר לכללים המוצעים, הדברים מוצגים בצורה הרבה יותר גמישה, וכאילו נשמר חופש בחירה, להבנתנו, משמעות הכללים, לפי הסעיפים הנ"ל, היא קביעת הסדר לפיו הספקת שירותי המים והביוב בישובים הכפריים, תצטרך להיעשות בעתיד, גם אם לא מיד, באמצעות חברה בשליטת המועצה האזורית.

אין בטיוטת הכללים התייחסות לשאלת בחירת הישוב בספק ו/או באופן האספקה, ואין התייחסות לשאלת תשתיות אספקה קיימות ומה יעשה איתן.

 

בנוסף, נקבעו "כללי אמות מידה הנדסיות" שיחולו על ספק מים כחלק מתנאי הרישיון, בהם דרישות בנוגע לשורה ארוכה של נושאים ובהם נקיטת אמצעים להבטחת אמינות אספקת מים, לרבות מקור חשמל חלופי, ומקור מים חלופי, שמירה על לחצים וביצוע ויסות לחצים, נקיטת אמצעים למניעת בזבוז מים, טיפול במדידת מים ומדי מים וחישוב פחת, מתן שירותי ביוב, מיפוי מערכות וניהול ממוחשב, ניהול תקלות, תחזוקה, פיקוח, ותכנון ועוד.

בנוסף מוצעים "כללי אמות מידה לשירות". בין אמות המידה המוצעות חובת הפרדת מדידה בין מטרות ובין צרכנים, חיוב לפי מדי מים וקריאה מרחוק, הנחיות לחיוב לפי הערכת צריכה, בקשר עם נזילות, לטיפול בהפרשי מדידות, להתקנת מד מים נוסף ומיגון מד מים, לטיפול בהחלפת צרכן בנכס, להתקנת מד מים וחיבור נכס לראשונה, וכן לגבי אתרי בניה, חשבונות ותשלומים וטיפול קשור, בטחונות, ביקורים בנכסים,  קבלת קהל, מענה טלפוני, וטיפול בפניות, פרסום מידע ודיווחים, טיפול בגניבות מים והפסקות מים ובתקלות.

ישנם גם שורה ארוכה של תיקונים מוצעים בנושא חיובים המותרים על ידי "ספק כפרי רב יישובי", חלקם מנוסחים בצורה לא בהירה, בהם קביעת מנגנון מפורט ומסורבל לקביעת "עלות מוכרת" לשירותי מים וביוב וכן תעריפים מחייבים מול הצרכנים, בדרך של  הפנייה לתעריפים החלים על תאגידי מים וביוב במגזר העירוני (כיום כ- 6.5 ₪ למ"ק כמות מוכרת, וכ- 11.7 ₪ למ"ק על כמויות נוספות);

ניתן להבין את עצם כוונת רשות המים "לעשות סדר" בקשר עם אספקת המים לבית במרחב הכפרי לאור בעייתיות באספקת המים בישובים מסוימים. יחד עם זאת, בישובים רבים למדי, קיים טיפול הולם, מקצועי, ויעיל, ההולם את הצרכים והנסיבות, ואין שום סיבה טובה למנוע את המשכו. כפיית ההסדרה המוצעת בישובים בהם אין בעיה מיוחדת, נעדרת הצדקה עניינית, ויש לשקול אם היא לא עלולה להביא לפגיעה לא מוצדקת, בישובים, בספקים, ובצרכנים.

בנוסף, באסדרה המוצעת ישנן בעיות יסודיות בהן קביעת אילוצים שאין בהם הצדקה עניינית והכרח:

  • אילוץ לפיו ספק המים יהיה גם ספק שירותי הביוב;
  • אילוץ לפיו רק חברה בשליטת המועצה האזורית תוכל להיות "ספק רב יישובי";
  • אילוץ (מלא או חלקי) לפיו רק "ספק רב יישובי" יוכל לקבל רישיון להספקת מים לבית בישוב כפרי;
  • העדר התייחסות לנושאי תשתיות האספקה הקיימות, הבעלות בה, והצורך בהסדרה מוסכמת לגבי השימוש בה;
  • קביעת מפרטים מסורבלים של "אמות מידה הנדסיות" ו"אמות מידה לשירות", שקובעים מפרט רחב מדי של חיובים שאין להם הצדקה ושעלותם תוטל על משקי הבית, כך שהם בבחינת "ניסיון להרוג זבוב עם תותח".

 

ניתן היה להציע מודל אסדרה שיפגע פחות בחופש העיסוק, ללא כפיית פתרונות מסורבלים ויקרים במקומות בהם אין בכלל בעיה, כך שהיא תחול רק במקרים בהם היישוב אינו מעוניין או יכול (לרבות במקרה בו הוא פועל באופן לא ראוי) להמשיך באספקת המים במתכונת הקיימת.

 

החוזר הינו בשיתוף משרד עוה"ד תמיר סלע. עו"ד חגי שבתאי משמש כיור' (משותף) של פורום התיישבות ורשות מקרקעי ישראל בלשכת עורכי הדין.

 

*האמור בחוזר אינו בגדר חוות דעת משפטית אלא מידע כללי שאינו מהווה ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא.

חגי שבתאי, עו״ד

עומד בראש המשרד עו"ד חגי ח. שבתאי יחד עם עו"ד אריה שפירא.

המשרד מתמחה בנושאי מקרקעין  ואגודות שיתופיות.

דואר אלקטרוני: info@hs-law.org .

למאמרים בנושאים:

אגודות שיתופיות אזורי עדיפות לאומית אנרגיות מתחדשות בית שלישי בן ממשיך בר רשות גישור דהקואופרטיביזציה דיני עבודה דמי הסכמה דמי רכישה דמי שימוש הורשת זכויות החלטה 979 החלטה 1311 החלטה 1316 החלטה 1370 החלטה 1426 החלטה 1445 החלטה 1455 החלטה 1458 החלטה 1464 החלטה 1464 החלטה 1470 החלטה 1478 החלטה 1481 החלטה 1490 החלטה 1505 החלטה 1513 החלטה 1521 החלטה 1523 החלטה 1553 החלטה 1591 החלטה 3738 החלטה 4134 החלטה 4302 החלטות מועצת מקרקעי ישראל היוון היטל השבחה הסדרה העברת זכויות הפקעות הקצאות מגרשים באזורי עדיפות לאומית הקצאות קרקעות חקלאיות הקצאת מגרשים הרחבות הרפורמה בחקלאות השוואת תנאים מושבים וקיבוצים השכרת בתי מגורים השכרת קרקע חקלאית התאחדות החקלאים התחשבנות מחדש התיישבות ועדות קבלה ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות חוק ההתיישבות חכירה חכירה לדורות חקלאות יחידה שלישית יחידה שניה ייפוי כח מתמשך ירושת משק חקלאי מועצות אזוריות מים מים והשקיה מיסוי מיסוי דירה שלישית מיסוי מקרקעין מכירת נחלה משבצת משקי עזר משק עזר משרד החקלאות מתקנים פוטו וולטאיים נחלה ניהול אגודה שיתופית עדיפות לאומית עובדים זרים פיצויי פיטורין פיצול נחלה פעילות לא חקלאית (פל״ח) קאופרטיבים קורונה קיבוצים קליטה קרקע רשות מקרקעי ישראל שיוך דירות בקיבוצים שימושים חורגים שימושים נלווים שינויי יעוד שעות עבודה תיירות כפרית תיקון 116 לחוק התכנון והבניה תכנון ובניה תמ״א 35 תעסוקה לא חקלאית

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.