שולחן עגול מס' 11,תקציר המפגש - "חשיבותה של החקלאות במרכז הארץ"

18 ספט 2014 המחברת/ת:

דודו קוכמן

שמח לפתוח את השולחן העגול ה- 11 שעניינו שיח אקדמיה – ממסד – התיישבות. 

מודה לפרופ' אייל קמחי ולמחלקה לכלכלה חקלאית בפקולטה לחקלאות על האירוח. הפעם נעסוק בחשיבותה של החקלאות במכרז הארץ.

פרופ' עליזה פליישר, המחלקה לכלכלה חקלאית ומינהל, הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית

למצגת של פרופ׳ עליזה פליישר - ״שטחים חקלאים כמערכת אקולוגית״

שטחים חקלאיים נתפסו בעבר כמפעל המספק מזון. היום מדובר במערכת אקולוגית המספקת גם שירותים, אך גם מרכיבים אחרים כמו ויסות תרבות וכו'. עד המאה ה-19 רוב תושבי המדינות המתועשות ישבו במרחב הכפרי. תוך 100 שנים התרוקן המרחב הכפרי מרוב יושביו שעברו לערים ובישראל עברו כ-90% לעיר. מיעוט מהאוכלוסייה מנהל את מרבית השטחים הפתוחים.

ברוב המדינות המתועשות, חלק ניכר מהקרקעות הם שטחים חקלאיים או יער.

מערכת אקולוגית
שטחים חקלאיים הם מערכת אקולוגית, הכוללת בתוכה יצורים חיים המקיימים יחסי גומלין בינם ובין הסביבה הפיזיקלית והכימית.

כל מערכת אקולוגית מספקת 3 סוגי שירות:

  • שירות אספקה – מן החי והצומח.
  • שירות ויסות – אקלים, אבק, סחף, אירועי קיצון
  • שירותי תרבות – אינטראקציות פיזיות, אינטלקטואליות ורוחניות סמליות.

שירותי התרבות הם המוקד: נופש ופנאי, תיירות, הנאה מנופים, ספרות ושירה וכו'. מדובר בשירותים לכלל האוכלוסייה.

נתליה גוטקובסקי: 

אפשר להוסיף גם שירות נפשי.

המשך פרופ' פליישר:

הדגש הוא על שירותי התרבות בשל חשיבותם במרכז הארץ. החקלאות כשירות תרבותי נותנן השראה איכותנית. בארץ יש כ-2,600 אטרקציות חקלאות. האיחוד האירופאי רואה במערכת האקולוגית דבר הראוי לתמיכה. באירופה פלישה של יערות לאזור חקלאי נתפסים כאסון. 

מדוע המרכז חשוב? בגלל הנגשתם של שירותי התרבות (תרבות הפנאי והנסמכים אליה) לכלל התושבים, ובהם תושבים שאין ידם משגת להגיע למקומות רחוקים.

שרה אייל, מנהלת מחוז מרכז, משרד החקלאות

חשיבותה של חקלאות ישראלבאמצעות מצגת שצורפה ניתן לראות את היקף החקלאות במחוז המרכז וחשיבותה לפיתוח העתידי מחד ותוך שימור מאפייניו של המרחב הכפרי מאידך.
מצ״ב המצגת בנושא ״חשיבותה של חקלאות בישראל״ שהוצגת ע״י הגב׳ שרה אייל

תומר היימן, ראש צוות דרום, מחוז מרכז, משרד הפנים

מחוז מרכז כולל 57 רשויות ו-2 מיליון תושבים. השטחים החקלאיים באזור המרכז הם מהטובים בארץ. למעלה מ-50% מהקרקעות במרכז הן פרטיות, גורם המשפיע על הביקושים. בנוסף, תשתיות ארציות שעוברות במחוז זה צורכות שטח, שבהרבה מקרים הוא שטח חקלאי. השטח החקלאי הוא גם מקור לביקוש חקלאי. למעלה מ-90% מהקרקעות החקלאיות במחוז הן פעילות וזה מראה שיש ביקוש לקרקע חקלאית. במחוז המרכז רואים בחקלאות ובמרחב הכפרי:

  • החקלאות הינה ערך בפני עצמה.
  • תפיסת קרקע כערך לאומי. מקום שלא תפוס הופך למשחטת רכב, מזבלה וכו'.
  • ערך של עתודות קרקע לדורות הבאים.
  • ערכים אקולוגים ובהם: 
  • ניקוז – הנגר העילי והולכתו הופכים למורכבים והשטחים החקלאיים משמשים כאגני ניקוז ומסננים אקולוגיים של מים שמגיעים לאקוויפר. 

ההיבט כלכלי – הינו היבט נוסף, שכן ישראל נשענת על עסקים קטנים ופיזור כזה נותן יציבות לטווח ארוך ולמשקים יש תרומה לפיזור זה.

איך מתמודדים במערכת הלחצים הזו?

  • יש להגדיר מהי קרקע חקלאית – לקבוע את ייעודיה גם ברמה התמ"מית וגם ברמה המפורטת. יש לשמור עליה כחקלאית.
  • קיימת זליגה של מבנים חקלאיים לתעסוקה אחרת.
  • יש הגדרה של "מבנים לשימור" כמו מבנים ישנים שהופכים לבתי קפה. יש בעיה תכנונית, היוצרת לפעמים מפגעים סביבתיים, עקב צריכת מים חשמל, ביוב, חניה דרכים וכו'.
  • איחוד מסדרונות תשתית – חשוב לרכז מסגרות של קווי חשמל וכו' להקמת מנהרת תשתית. לטווח ארוך זה מאוד יעיל ותורם לסביבה.
  • המחוז מאמין ביצירת תכנית מתאר ברמת המועצה, שכן שם יבינו מהם השטחים המיועדים לכל מטרה ויציגו אסטרטגיה. בנוסף חשוב ליזום תכנית מתאר מקומית.

הפל"ח לא היה מוצלח, יוצר הפרות במושבים. הוחלט שלא להמשיך בקידום הפל"ח. הגישה היא להתמקד בתיירות כפרית. הדבר מחייב הסדרה שבה יהיו שימושים ראויים בלבד.

מחוז המרכז מקדם בעיקר מגורים עירוניים והתכנון המודרני מדבר על ערים צפופות עם שימושים מעורבים. הרעיון הוא שהעבודה והמגורים יהיו קרובים. גם ההתיישבות צריכה לשנות פניה מבחינת התפיסה. חשוב לשמור שהמרחב האורבני יתפתח מבלי לפרוץ לשטחים החקלאיים.

קדמון

איך זה מתיישב עם מגמות במנהל התכנון לקדם בניה צפופה במרכז?

דודו קוכמן

מחוז המרכז לא מייצג את מנהל התכנון, וזו עמדתו המוצהרת של מחוז המרכז.

תומר היימן

חשוב ליצור וודאות לכולם, גם לרגולטור וגם ליזם. אנו נתקלים בבקשות לבתי אריזה כשהמטרה היא בעצם להקמת מחסנים. יש בעיה של גני אירועים בשטחים פתוחים. לגבי מלאי תכנוני – יש מגמה ליצור מלאי ולטעמי מדובר בתפיסה מוטעית לדורות הבאים. זה נוגד את תפיסת הציפוף העירוני המעורב, והדבר יגרום גם לפגיעה בפריפריה. עד לפני 3 שנים הייתה הקפאה של בניה למגורים, אך פיתחו תעסוקה במרכז. מגמה זו מחלישה את עידוד הפריפריה. עידוד זה צריך לכלול גם מארג של שירותים חינוך, תחבורה, תעסוקה ועוד שיעודדו משפחות להגיע לפריפריה.

פרופ' עירית עמית-כהן

חושבת שיש לעשות הבחנה בין פריפריה פיזית לפריפריה חברתית.

תומר היימן

מחוז מרכז זה חדרה-גדרה. במחוז יש פריפריה חברתית כמו לוד, רמלה או המשולש. מבחינה חקלאית אין פריפריה.

פרופ' מיכאל סופר

קצב העלייה בפריון גובר על קצב הגידול בצריכה ויצירת עודפי ייצור מביאה לנטישת קרקע. השאלה היא האם קיימים מנגנונים שיפעלו במטרה שלא לאבד קרקע ולשמור אותה ברזרבה לצרכי העתיד.

פרופ' עליזה פליישר

אבקש שיובהר לגבי דו"ח קדמון והמגמות היום בענייני תיירות.

תומר היימן

מה שנאמר זו העדפה. בכל מקרה מדובר על תכנון כולל וכל ישוב צריך להחליט היכן הוא רוצה להיות בעוד 20 שנה, וכיצד להתייחס לקרקע, לפרנסה, למגורים וכו'. קיימות מגמות ברורות של פיתוח תיירות כפרית, ברם פיתוח של יזמות תיירותית יוצר גם עומס ומטרד ויש להתייחס לכך.

התועלות מהחקלאות תמיכות אגרו-סביבתיות בתועלות נופיותד"ר אורית גינזבורג, מנהלת רשות המרעה בפועל, משרד החקלאות

אחד הגורמים לקשרי ישראל עם העולם זה הנושא החקלאי, כולל מדינות שלא היו ידידותיות לישראל.
מצ״ב המצגת ״התועלות מהחקלאות - תמיכות אגרו-סביבתיות בתועלות נופיות״  שהוצגה ע״י ד״ר אורית גינזבורג

מה מבדיל את החקלאות מתעשיות אחרות?

  • הגורם האנושי – בשביל להיות חקלאי צריך להיות משוגע.
  • בניגוד לתעשייה, חקלאות מתאימה את עצמה לשטח.
  • נוף פתוח.

אזור המרכז הוא אזור משמעותי המחייב שמירה של החקלאות באזור זה. החקלאות יוצרת פסיפס אחר, שטחי הפרדה שהם חשובים כשלעצמם. 

נבדקו מספר כבישים מרכזיים החושפים נוף חקלאי ומתברר שכרגע ניתן לראות נוף חקלאי מכבישים מרכזים בארץ.

תמורות אגרו סביבתיות

התועלות מהחקלאות תמיכות אגרו-סביבתיות בתועלות נופיות

מיקסום השטח החקלאי והתרומה למרחב מחייב תמיכות. בבריטניה, לדוגמא, התמיכה מפותחת במספר מגמות. לדוגמא שימור ע"י גדר חיה, שימוש של שטחי הצפה וברכות. התקציב שם בשנים 2007-2013 עמד על 3.1 מיליארד שטרלינג. רעיה נתפסת כגורם שמעלה פריחה כמו "דרום אדום". שטחי ניקוז תורמים גם לצימוח בהיקף רחב. ברם מתברר שלא די בתקציב, אלא נדרש מערך של הדרכה כדי להצליח בתכנית.

דרור שור – ראש מ.א. באר טוביה

  • בבאר טוביה 21 ישובים וכ-25,000 תושבים.
  • מתחבר לכל מה שנאמר. את המרחב הכפרי והחקלאות צריך גם להראות לכלל ישראל. יש חשיבות לחבר בין האקדמיה לשטח. 
  • מרבית שטחי המועצה מעובדים.
  • החקלאים יודעים להשתמש במים מושבים, וקיים גם מתקן של ביו-גז שנותן פתרון לפרש של הרפתות. במושב ביצרון, שבו נולד, היו 118 רפתות. 
  • האזור של צפון הדרום ואזור יואב, שהוא קרוב, דומים לאזור טוסקנה שבאיטליה.
  • פיתוח תיירות כפרית בבאר טוביה קיים בכמה מיזמים כמו מיזם הארטישוק וחוות הבאפלו. מסכים עם התפיסה שמטרתה לעודד את התיירות הכפרית.
  • בבאר טוביה היה יישוב שהפך לתעשייתי והמועצה פעלה להפיכת הפעילות לתיירותית כפרית. חשוב יחד עם זאת לשמור על האיזונים בין פיתוח התיירות מחד ושלא יהוו מטרד מאידך.
  • המועצה עוטפת את קריית מלאכי מכל עבר. אלפי דונמים של שטחים חקלאיים לטובת פיתוח אזורי תעסוקה בקרית מלאכי.
  • מקווה כי המידע שנמסר בכנס יועבר לידיעת כלל הציבור, כך המודעות תסייע לשמור על החקלאות והחקלאים.

פרופ' אלי פיינרמן, המחלקה לכלכלה חקלאית ומנהל, הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית

  • האם להתמקד בשטחים פתוחים באזורים הנתונים לאיום אורבני?
  • האם השטחים פתוחים בטווח הארוך הם ברי קיימא או שהכרסום ישפיע?
  • אם הם ברי-קיימא –האם חקלאות תתקיים?
  • ואם חקלאות – איך דואגים שיהיו חקלאים, והם יהיו תמיד ויהיה כדאי להיות חקלאי?
  • מה יקרה – האם הכל יהיה שלמת בטון ומלט?
  • אין סיכוי שזה יהיה כי חלק מהשטח מוקדש לאזור ציבורי שמעלה את ערך הדירות ויש לו אינטרס כלכלי לשמור את השטח הירוק.
  • אם צריך שיהיו שטחים פתוחים במרכז – לרווחה חברתית, אך למה שטחים חקלאים ולא פארקים?
  • ערך התרומה האקסטנסיבית החקלאית בשטחים פתוחים זה דומה לפארק מבחינת הערך. למשלמי המיסים זה יותר זול להחזיק ולכן היא עדיפה. 
  • ואם רוצים חקלאים צריך חקלאים וצריך לעודד אותם להיות חקלאים. 
  • החקלאים צריכים להיות אגרו-סביבתיים, קרי לא רק חקלאים, אלא תורמים לסביבה. יש עבודה של מוסד נאמן בנושא.

עירית

בתמ"א 31 מוגדר "נוף כפרי פתוח" אך צריך לדבר גם על נוף חקלאי פתוח והדבר מחייב אבחנה בין השניים. האנגלים פילוחו את ההגדרות למדדים שונים. חוששת מטרנדים, לפיכך ההכרה בחקלאות צריכה להיות בקשרים המורשתיים שיש לתופעה בתוך החברה.

ד"ר לביאה אפלבאום

התכנסנו פה לעניין החקלאות באזור המרכז ובגדול התעסוקות וההיבטים הסביבתיים של החקלאות. יש תחושה שהחקלאים נדרשים להגן על הפרנסה שלהם ולכן היא חשובה. המטרה הוא קודם כל חקלאית. הטרנד הירוק קצת מטשטש את החקלאי והחקלאים ויש תחושה שלא יודעים לשמור על כבודה.

אבי לפידות

החקלאות בישראל הוקמה לשני תפקידים: תפיסת שטחים ויצור חקלאי. המערכת כולה נוצרה על בסיס רעיון שאומר כי לחקלאי יהיה ממשק מתוכנן מתאים לאזורו. ההיסטוריה השתנתה והפריון בחקלאות עומד על 4.5% לשנה והוא הגבוה ביותר במשק פרט להייטק. מה שהיה נכון פעם לא נכון היום ופעם 100 משפחות יצרו מה שמייצר חקלאי אחד. הצמצום מחייב מציאת מקורות פרנסה אחרים, כמו פל"ח, תיירות או תחומים אחרים.

פארק שרון הינו שטח פתוח והוא כזה כי הוא מסדרון לנתב"ג וזה לא יהיה חקלאי וגם לא יוכלו לבנות שם. פארק הירקון שמשמש את תושבי ת"א לא יותר גרוע מחלקה חקלאית. החקלאות חייבת להיות רווחית והיא היום מספקת יותר מ-125% ממה שצריכים והרבה מזה בערבה. זה אולי לא יפה, אך זה כלכלי אם רוצים שהחקלאים יתפרנסו יש לאפשר להם זאת. ההרחבות הם תוצר של סיור באירופה, שם נלמד כי כפרים שלמים ננטשו.

פרופ' אלי פיינרמן

חשוב לפצות את החקלאים אם רוצים שהם יישארו חקלאים. כנציג ציבור במועצת המים יש רוחות שדווקא מעודדות את הנושא ובמועצה יש נציגים לחמישה משרדי ממשלה. זו דוגמא לשת"פ.

שי דותן

מבקש לחזור למרכז ולחקלאות שם ולא רק של עידוד הפריפריה. הקרבה לאוכלוסייה היא פוטנציאל לפיתוח תיירותי. היזמויות הלאה צריכים להתפתח במשק החקלאי כי זו האוטנטיות והחלטה 1316 של מועצת מקרקעי ישראל מאפשרת גמישות זו.

ד"ר מרדכי קדמון

יש כמה הגדרות של קרקע חקלאית וחשוב לדייק בדברים הללו. ההיסטוריה של ההכרזה הייתה בשנת 65. זו הייתה תפיסה אידיאולוגית של הממשלה. בהתחלה הגבילו את הערים להתפתח לתוך האזורים החקלאים והבנייה נעשתה בשטחים שלא מתאימים לחקלאות. במחוז המרכז המאבק עם מנהל התכנון הוא על שטחי הכפר מול שטחי העיר. מנהל התכנון מוביל מהלך שמקשה ועלול להיות בכיה לדורות והם עושים זאת בריש גלי. יש להתמודד באמצעות העברת מסרים לעין כל והדבר עשוי להוביל לחקיקה שתמנע תופעות כאלה.

חשוב לזכור כי הכוח הפוליטי באירופה וגם בארה"ב הקטינו את ההגנה על החקלאים (הסכמי גאאט כדוגמא) ולכן החקלאים חיפשו לחזק את התועלות.

האיש בעיר, לא מעניינת אותו התרומה של החקלאי וכנ"ל במדינות המתפתחות, ורואים בכך בעיקר עניין כלכלי. אסור להתבסס על קולחין כפתרון כי איכות המים לא בהכרח תאפשר שימוש בה.

מיכי דרורי, עו"ד

הטרנד באירופה הוא איך לדאוג שהחקלאי יקבל כסף ובארץ הטרנד הוא איך לקחת מהחקלאי עוד כסף. מאפשרים לעסוק בתעסוקה משלימה לחקלאות, אך זאת תמורת תשלום כספי, דבר שאין לו דוגמא בעולם.

דודו קוכמן, עו"ד

אין ספק שבשולחן העגול ה-12 עלתה חשיבותה של החקלאות במרכז הארץ לאור האיומים והאתגרים הקיימים דווקא באזור קרוב למרחב העירוני. שמירת החקלאות והחקלאים היא מטרה חשובה ואין זה כלל ברור ומובן מאליו שאי טיפוח החקלאות, לא יבטיח מצב שהחקלאות בארץ שנחשבת כהי- טק תידרדר למקומות שאף אחד מהיושבים בחדר הזה לא היה רוצה בכך. כדי לעודד חקלאות חייבים לפעול גם במישור החקיקתי,אך גם במישור התודעתי כי החקלאות צריכה להיות ערך חשוב למדינה ולאזרחיה ולא רק לחקלאים.

מודה למשתתפים, לדוברים, ועד לשולחן העגול ה-12 מודה גם לשותפיי פרופ' רחל אלתרמן ופרופ' מיכאל סופר.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.