תביעה להריסת מבנים שנבנו ללא היתר בנחלה במושב חגור ותביעה לדמי שימוש ראויים בגין שימוש ללא היתר במבנים.
רקע
הנתבעים, רפאל ואלון בוקרה (להלן: "בוקרה") הם חברי מושב חגור וברשותם ובהחזקתם משק מס' 43 במושב. נחתם חוזה דו-צדדי בין מנהל מקרקעי ישראל לבין המושב (להלן: "הסכם משבצת"). כחלק מהחוזה, הוסכם כי אסור לחבר אגודה לבנות במשבצת מבנה כלשהוא או להוסיף תוספת למבנה קיים, ללא קבלת הסכמת רמ"י, וכן כי אסור לחבר אגודה להעביר את זכויות השימוש שלו אלא אם קיבל לכך הסכמת רמ"י.
טענות הצדדים
התובעת טוענת כי בוקרה בנו במשק מבנים לא מורשים, וכי נעשו שימושים במבנים אלו, שאינם שימושים חקלאיים. לטענת רמ"י, היא פנתה לנתבעים אך פניותיה הושבו ריקים, כאשר הם עושים דין לעצמם ללא זכות. מעשיהם של הנתבעים מהווים הפרה של הסכם המשבצת, וכי עליהם להרוס את הבנייה הלא מורשית ולשלם דמי שימוש ראויים לתקופה של 7 שנים.
לטענת בוקרה, לפני הגשת כתב ההגנה, הם הפסיקו כל שימוש בלתי מורשה, וכי מבנים אשר הוקמו שלא כדין נהרסו זה מכבר. כמו כן, כי קיים פער עצום בין התשלום שדורשת רמ"י לבין עצם זכותו של רמ"י לתבוע כספים בגין שימושי העבר.
דיון
נוהל "הסדרת הפרות במגזר החקלאי" נקבע כי לצורך בדיקת ההפרה יש לקבל דו"ח פיקוח בו יש לפרט את היקף השטח והיקף הבינוי ותקופות ההפרה על בסיס דוחו"ת פיקוח קודמים. עוד קובע הנוהל כי כאשר יש הסדרה בהסכמה, דמי השימוש הריאליים הינם השיעור 5% מערך הקרקע לשנה. מקום שמדובר בפנסיונר שהפסיק את השימושים ואין תביעה קודמת, צריך לאפשר לו לשלם דמי שימוש ראויים בשיעור 5% וללא רווח יזמי לתקופה של 4 שנים. מאחר שהתובעת לא שלחה לנתבעים מכתב דרישה שיגיע ליעדו, אליו תצורף חוות דעת שמאית שהחישוב הוא ללא רווח יזמי ועל פי חישוב של 5% מערך הקרקע, בכך מנעה מהם להגיע להסכמה לעניין ההסדרה הכספית, ופעלה בניגוד לנהליה שהיו אמורים להטיב עם הנתבעים. בכך רמ"י פעלה שלא בתום לב.
מסקנה
החיוב של בוקרה בדמי השימוש יעמוד על 5% מערך הקרקע ללא רווח יזמי למשך 4 שנים מיום הפסקת השימושים.
ת"א (שלום)(רמלה) 63439-05-19 רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז נ' בוקרה ואח' , פס״ד מיום 29/01/24
