התקנות החדשות קובעות בין היתר: איסור על הקמת לולי כלובים, איסור על פרקטיקה של הנשרה הכפויה, איסור על קיטום מקור בלול, מתן טיפול סדיר לתרנגולות.
המשמעות: מרבית הלולים במדינת ישראל יהיו נטולי כלובים החל משנת 2024
שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר: "אני שמח שנפלה בחיקי הזכות ליזום שינוי כה נחוץ בענף ההטלה בישראל. המהפכה בענף ההטלה שמה דגש על קידום רווחת בעלי החיים בישראל, שדרוג הענף ובריאות הציבור. אנו במשרד החקלאות פועלים כדי להביא את החקלאות בישראל למאה ה-21, לרבות בענף ההטלה, בו אנו רושמים היום הישג משמעותי. היעלמות לולי תרנגולות המטילות העתיקים מהנוף הישראלי מבשרת על עתיד של בטיחות ביולוגית ושימת דגש על רווחת העופות. אני מתחייב כי זוהי רק ההתחלה, שינויים משמעותיים בחקלאות הישראלית עוד עתידים לבוא"
לאחר דיונים ממושכים על התקנות ופרסומן להערות הציבור, הטיוטה הסופית של תקנות רווחת התרנגולות המטילות תוגש לאישור ועדת החינוך של הכנסת. בעת כניסתן לתוקף של התקנות, אחרי אישור הוועדה, ישראל תאמץ לראשונה סטנדרט מערבי מתקדם לענף ההטלה.
כזכור, בחודש פברואר 2022, לאחר חודשים של עבודה מאומצת, פרסם משרד החקלאות ופיתוח הכפר את טיוטת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן לצרכים חקלאיים) התשפ"ב–2022 להערות הציבור. התקנות, מסדירות את תנאי הגידול בענף ההטלה, במטרה להביא את הענף בישראל לעמידה בסטנדרט המבטיח בצורה הטובה ביותר, נכון להיום, את רווחת התרנגולות המטילות במדינות מפותחות. לפי הטיוטה, התקנות ייכנסו לתוקף בתוך שלושים ימים מיום פרסומן, והוראותיהן ייושמו בהדרגה, בהתאם לקבוע בהוראות המעבר.
התקנות מהוות שלב ראשון והכרחי לקידום הרפורמה בענף ההטלה, ובין היתר הן קובעות את האיסור לגדל תרנגולות מטילות בלולי הכלובים המיושנים והצפופים, שפוגעים ברווחת העופות המוחזקים בהם ואף מונעים יכולת לשמור על בטיחות ביולוגית. עם אישור התקנות וכניסתן לתוקף מרבית הלולים במדינת ישראל יהיו ללא כלובים כבר מחודש מרץ 2024, כיוון שמרביתם לא עומדים בדרישות המשרד שנכנסו לתוקף במרץ האחרון וידרשו להקים לול חדש. בנוסף, במסגרת התקנות, כל לול חדש שיוקם מיום כניסת התקנות לתוקף והלאה יהיה לול נטול כלובים. החל מיום ה-1 ביוני, 2029, ייאסר כליל אכלוס של לולי כלובים קיימים בישראל (לא רק המיושנים). תקופת המעבר נועדה לאפשר לענף להיערך ולהשתדרג בהתאם לשינויים המחייבים, שכן בישראל נכון להיום כ-93% מלולי התרנגולות המטילות הם לולי כלובים מסוגים שונים. יובהר כי בתקופת המעבר, נקבע מרחב מחייה מינימאלי עבור התרנגולות המטילות בלולים קיימים, אשר ינוע בין 600 סמ"ר ל-750 סמ"ר, בהתאם לגודל הכלובים בלול.
זאת ועוד, במסגרת התקנות החדשות תיאסר רשמית בתוך שנתיים מיום כניסת התקנות לתוקף "הנשרה כפויה", פרקטיקה של הרעבת תרנגולות מטילות במטרה ליצור אצלן מחזור הטלה נוסף. כמו כן, בתוך חצי שנה ייאסר קיטום המקור לתרנגולות לאחר יציאתן מהמדגריה. קיטום המקור יותר אך ורק בעוד האפרוחות במדגריה, ובאופן המיטבי המוכר היום. זאת על מנת למנוע מהן לפצוע זו את זו, ולשם שמירה על רווחתן.
כמו כן, התקנות מחייבות להעניק טיפול רפואי או לבצע המתה למניעת סבל לתרנגולת חולה או פצועה על ידי עובדי הלול, ואף קובעות חובת היוועצות ברופא וטרינר או במדריך גידול עופות בכל מקרה של אירוע חריג.
בנוסף, התקנות קובעות סטנדרטים חדשים ומתקדמים לתנאי המחייה של התרנגולות המטילות לאורך כל שלבי הגידול שיביאו לשיפור משמעותי ברווחת העופות שהערך המוסף שלהן הוא בשיפור הסטנדרט הנדרש לתשתיות ולציוד בגידול תרנגולות מטילות. בתוך כך, התקנות מתייחסות לאוורור, מיזוג ותאורה, לרבות חובת התקנה של מערכות בקרה וניטור, כמו גם לדרישות לגדלי פתחי יציאה לחצר אם ישנה כזו וגודל וכמות ציוד ההאבסה והשתייה.
